אני מתמודדת
עם המצב שלא נשארו לי חברות
עם המצב שלא נשארו לי ידידים
עם המצב שאני משמינה בקצב
עם המצב שאני לא מצליחה ללמוד כמו שצריך
עם המצב שאני רבה עם ההורים
עם המצב שאני רבה עם חברים
עם המצב שיש לי חצ'קונים
עם המצב של הדמעות ללא סיבה
עם הגעגועים לדודה שלי
עם הבדידות הזאת לפעמים
עם הגעגוע לגיטרה
עם המצב שאני כבר לאיודעת מה לעשות להחזיר את הגלגל אחורה
אבל אני לא מתמודדת עם זה
שיש לי בעיה בבית
שצריך "לצמצם"
שאין הוצאות
שאין בגדים חדשים
שאין חשבון טלפון גדול
שאין כל מה שאני רוצה
שאין להשאיר את האור פתוח
שאין מקרר מלא
שאין נסיעות
שאין בזבוזים
שאין דמי כיס
אבל הכי.. הכי קשה
זה לדעת,
שאין לי אפשרות לעזור
אבל אני "כאילו" מתמודדת
הכל נשמר בפנים
עד מצב שאי אפשר יותר
אני רק מבקשת
שתסתמו את הפה שלכם
[אנלא צכה הפצות בכל בצפר]
והכי חשוב
אנלא צכה את הנדבות שלכם!
נועה 3>
שי אני אוהבת אותך,
אתה הבנאדם הכי יקר לי בעולם הזה
בבלוג זה
בכל הבלוגים
