אמרתי לעצמי שהסיכויים לא טובים וניסיתי לשכנע את עצמי שגם לא זה טוב. אני לא מרגישה שהיה טוב. אני מרגישה שהתיק עבודות שלי היה מלא אבל בבחינה עצמה לא הצלחתי לדבר ולהזכר בכלום וזה דפק אותי. נכון שלא יהיו לי שם חברים ונכון שזה לא הבחירה הראשונה של ההורים שלי אבל אני באמת מרגישה שאני צריכה את זה ושזה יהיה פספוס בשבילי. אני רוצה לצמוח ואני רוצה להיות גאה בעצמי ואני רוצה להלחם על זה כי אני באמת רוצה את זה. אני לא רוצה לוותר אני מרגישה שזה לא היה טוב. אני יודעת שאני לא הרשמת הכי מדהימה שיש ושאני לא מכירה את כול המילים הגבוההות והתכניקות והשמות של האנשים והדברים ובלהבהלבהלה. אני כן מרגישה שיש לי רצון ממש ממש חזק בשביל זה ושאני משתפרת בכול רגע. אני מרגישה שאני מסתכלת על כול דבר ורואה בזה מעבר אני תמיד חושבת על הרעיונות מאחורי כול דבר, על הטכניקה על הצבעים אני באמת באמת אוהבת את זה. אני רוצה את זה כול שנייה מסביבי בראש שלי בידיים שלי. אני לא רוצה להתפשר.
אני ממש עצובה עכשיו
אבל אני אלחם על זה.