ואני בסך הכול בת 14 וכול העניין הגדול והראוותני הזה בלע אותי וגרם לי לחשוב שאלו הם חיי. וכלום כבר לא ברור ואני משתנה בכול רגע נתון ועוד לא הגעתי להחלטה. אני לא דבר אחד, אני הכול, ואני לא רוצה לוותר על כלום- אבל אני חייבת. אני חייבת לוותר, ואני מוותרת דווקא על הדבר שעשה אותי מאושרת והכי-הכי פיתח אותי בשלושת השנים האחרונות. וכול פעם אני חוזרת לזה וחושבת אם זה נכון והאמת היא שאני פשוט לא יודעת. אני צריכה מישהו שיגיד לי בבירור מה אני צריכה, מישהו בלי אינטרסים אישיים או מנומסות- מישהו ישיר שפשוט יאמר לי לעזאזל מה לעשות.
ואני רוצה אהבה מאוד. עוד מעט כול העומס הזה יפול בבום ואני שוב אהיה ענבלי שהיא סתם ענבלי. אבל אני לא דואגת, אני אמצא לי מספיק דברים לעשות. ואני רוצה אהבה מאוד כי נמאס לי לבנות, זה חרא של מין ובנים זה יותר נחמד.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
