וזה עושה לי לצחקק בבטן ולחייך כול היום
ולפתוח ולנסות ולסגור ולהתחרט
ולחפש אותו עם העניים בכול מקום
ולחשוב ולחשוב ולחשוב ועל מה הוא חושב
ולבסוף לזרוק כמה משפטים מצחיקים ולראות אותו צוחק
ולהתקל בו פתאום ולראות אותו מחייך
ולהבין עד כמה שזה מטומטם ולהבין לאן נכנסתי
ולהבין שזה לא בשבילי ומה לעזאזל אני חושבת
הוא סתם מכוער והוא סתם ילד קטן
קטן
וכול הזמן הרגשות שלי משתנים ואין לי כוח לכלום ובאלי לבכות ובאלי ללכת קצת לים ולחוות דברים חדשים אבל גם לחזור על השנה הזאת מחדש ובאלי לצרוח ובאלי לנשק ולצייר משהו אמיתי כזה ובאלי שאני לא אהיה בחוץ ובאלי שלא יהיה לי אכפת מזה ובאלי שלא יהיו לי חרטות
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
