לא בדיוק הכול

1. ההוא כנראה כנראה רוצה אותי. יש לו הומור לא רע ועניים הורסות. אדישה בנתיים אבל הרגשה קצת טובה.

2. ההוא ההוא כנראה מתוסבך. מבוי סתום. כי הכול תלוי בו, מה שהוא רוצה ומתיי שהוא רוצה. ואני אסכים להכול בשבילו.

3. ההוא כנראה אחד שצריך לשמור. סתם התנהגות מעצבנת אבל זה לא אשמתו. ואני נוראית כלפיו והוא מקסים. 

4. ההוא שמילל פה בחדר למעלה הולך למות. לא עכשיו, אבל מתישהו הוא ימות. ואני מתחילה את האבל עכשיו וזה לא פייר. 

מהלילות היותר נוראיים שהיו לי, לראות אותו צורח לראות אותו נלחם רק כדיי לא לקבל זריקה. לראות אותו נופל, לראות אותו מטושטש, רדום. לראות גופה של החתול שלי ודם ואני מחזיקה את המספריים. לראות אותו מתעורר לתוך כלוב והופך לחיה פצועה, ואני אומרת לו סליחה אבל הוא לא סולח. ובוכה, בוכה, בוכה. וזה לא פייר. ואם הוא לא היה כאן איתנו הוא היה מת כבר לפני חמש שנים בטח, וכול זה מרגיש לא טבעי כשהוא נעול פה בחדר עם הצווארון הזה וסובל-סובל-סובל. ואני בוכה כמו טיפשה ואבא עצוב אבל מתבדח על חתול אפור קטן וחדש. והאבסולוטי גם כן מושלם, אבל זה לא החיבוק שאני מחפשת. אני מחפשת את החיבוק שלו. לפחות חיבוק של חברה טובה אבל אין. ואני כול-כך עייפה ואף אחד ששואל אותי כלום לא מעודד אותי, רק הטיפש הזה שבכלל לא מבין מה עובר עליי. אני רוצה להעלם מפה.