חזקה וטובה בכול צבעי הקשת
ורק לחשוב על מה שעכשיו
וכמו שיר קצר עם מנגינה מוכרת
ככה אני מתנגנת לי פה ושם
פה ושם.
וכשהזיעה חוזרת לידיים הצבועות בשחור
אני מתמלאת בכבדות לא מוסברת
אני נופלת לתוך בור
ואני שרה חלש וקצת יותר נעים
להתחזות לכאב יפה
להרגיש קצת משהו אמיתי
אי שם
אני עפה
מעל כולם
בתוך בועה
של זיכרון
ואומרת
שטוב לבד.
אני לא רוצה לישון.
האף מדממם והטילטול אינו מפסיק
אני מנסה להתגבר על הצליל המציק
רק לא להסתכל עליו
המפלצת תכנס לחדר.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
