(מוקדש ליותר משישה אנשים שהלוואי והיו פחות מאיש אחד)
אני תוהה אם כל הילדות בנות האחת-עשרה
כבר יודעות מילים גסות
כמו שסיפרו לי פעם אנשים רעים
גם הן חשבו שהכל אז לגמרי בסדר
כל עוד אתה לבד בחדר.
אם לכל ילדה בגילי הצעיר
יש סיפורים על מאחורי הקיר,
על נפילות ומילים עצובות
השאירו אחריהן צלקות קטנטנות.
הלוואי שיכולתי לעזור לכולם,
לתקן עין נפוחה ורגליים שלא מצליחות לעוף
להוציא חרקים לא רצויים ממוחם אנשים טובים.
אני תוהה אם בסופו של דבר עשיתי משהו קטן
משהו טוב
למרות שגם האף שלי לא לגמרי תקין
ויש לי כמה זבובים משוטטים בראש
וסיפורים על אנשים רעים.
הלוואי שהעולם היה נכון.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
