שאיפה פנימה
שאיפה החוצה
זה קל.
לא לחשוד בחיים של עצמי זה מסובך לעיתים לא לנתח כל דבר אפשרי לפעמים אני חוששת שהמוח שלי רץ מהר יותר מדיי ולכול דבר יש כול כך הרבה צדדים ואני אקח כל אחד ואסור להגיד שזה לא משנה איך אני יכולה להחליט שלא אכפת לי דבר אם אכפת לי הכול הכול הכול בא אליי בתוך הראש שלי בקווים האלו שבין האמת לשקר ובין העתיד לעבר להווה במתח הזה שבין אני לאחר ובין הבפנים לבחוץ כי אני לא אגמר לעולם לא אצליח להגיע לשלמות הזו שבה אני בסדר עם עצמי ובסדר עם העולם כול כך מרושע ובקושי את עצמי אני מבינה ומענה את עצמי שאני לא אוהבת ולא רוצה ולמה הריק תמיד מגיע בדרך כלל אני מסתכלת על הים והוא עושה לי טוב אבל הוא בסך הכול ים והאנושות כולה סובלת ואפילו חבריי הקרובים ביותר סובלים וקצת קשה להרפות ממורכבות החיים.
שמיים בחוץ
יש לי אותי
לחייך
זה פשוט.
סרטים
שאחרים מפיקים
להרפות מהם
לא לברוח.
עוזבת
הכול מיותר
מעכשיו
הכול מאושר.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
