אני פה
עומדת בניכם
צוחקת מאותן הבדיחות שלכם
מתוך הרגל
אני כבר קצת לא מבינה אותן.
אני שם
ההיא שהייתה
מטיילת בין המחשבות שלכם
סיפור ישן
הכריכה נשארה למרות הרוח.
דפים עפים
מזג האוייר מבולבל לאחרונה
הדיו של מילותיי נרטב
זולג, מתערבב, מתקמט
פיסות קטנות של מה שהיה פעם גזע עץ.
אני כאן
שוכבת בניכם
אתם אומרים עליי דברים
קרובים מתמיד
מלטף אותי
אז שותקת
לא יודעת לגמרי מי זו.
מקלדת שחורה
בעונת המעבר כנראה משהו משתנה
האצבעות שלי מתקלפות
האזניים נאטמות
הכול נשמע אבל קצת יותר מרחוק.
ואין מה לכתוב.