הוא מצליח לעלות כנגד כוח המשיכה. בתנופה אחת, עושה את הבלתי אפשרי. הקרקע הגבוה מתרטבת, החול מתמלא במלחים, אבל האדמה לא שוקעת. הגל מרגיש את הפסגה, תחושת הניצחון הזו- מעט מגבולות הדמיון נמצא בו. עוד כשהיה בלב הים, רק רצה לעלות ליבשה, רק לקמצוץ השנייה הזו. בלי לדעת מה יש בחוץ, מה זה חשוב. נגד הפיסיקה, הוא מגיע אל מקומו החדש- ואחרי שנייה, חוזר. שנייה של סיפוק ואושר, וגם הוא לא תמיד מצליח.
יש גלים שהרוח לא מספיק חזקה בשבילם. יש גלים ענקיים שעולים על גלים קטנטנים. יש גלים שמגיעים יותר רחוק מאחרים. יש גלים שבכלל לא זוכים להתגלות ביבשה, אבל גם הם קיימים. יש גלים שיוצרים רק קצף.
אנחנו בערך כמו גלים. זורמים בחלל כחול גדול, מנסים להגיע אל פסגה, לחוש קצת מהבלתי-אפשרי. עולים ויורדים, עולים ויורדים בלי סדר מסוים. מרטיבים את כול האדמה שבאזור רק כדיי להגיע ולא יודעים לאן. אנחנו בערך כמו גלים, אבל ההבדל הוא שאנחנו יכולים לתאר את זה עם מילים.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
