קיבלנו את כל האמצעים להגיע להצלחות הכי גדולות ולאושר העמוק ביותר ומרוב שאנחנו יכולים להיות יותר אנחנו דועכים לעצב תמהוני וכלום אחד גדול בידיעה שאחרים נאבקים על חייהם כרגע ונולדו למציאות קשה וחסרת רחמים ורק מלחשוב על זה נרצה לקבור את עצמנו באדמה ולכעוס על העולם ואוליי במקום מסויים נרצה להיות במצב קצת כמו שלהם בו יש לנו משהו שממלא את הריק משהו לחלום אליו ונתייאש במקום לנסות ולעשות משהו ולמי יותר קשה בנינו?