והיא אומרת שאני מרגישה לבד כי אני טובה מדיי? כי אני עושה ואני לא פוחדת. שמהאמצעים שיש לכולם גרמתי לדברים להתפתח. וזה יראה יהיר מהצד. ואני נוטה להאשים את עצמי. כי אני מאמינה באפקט הפרפר. אני מאמינה גדולה לשטויות. אני שמחה לשמוע שאני טובה. אני יודעת שיש בי טוב, שיש בי דברים גדולים. זה לא מספיק לעצמי, זה לא מה שחשוב. ומה שכן יספק, אני לא יודעת אם אני רוצה בו. מועקה, מועקה, מועקה. בעיקר זה קיים כרגע. על דברים קטנים ביום יום ודברים טיפשיים בעולם התיאוריה. ומה חוויתי בכלל השנה? אני לא בטוחה מה קורה פה ומה נהייה ומה אני אוהבת ומה אני רוצה שיהיה ומה אני ואיפה בדיוק. אבל יותר טוב מפעם?
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
