אתה יוצא לעולם הרחב. אתה מביט והכול בו זהב. אתה יושב ולא עושה דבר. מלטף תלתלים זהובים, מביט במראה. הפרדסים יפים אך שוממים, יש שם רק פיליפינים. חלב מזיק לבריאות. אתה מסתכל סביב, הכל חרב? לא כל אדם אשר יוצא לרחוב רואה את מה שלפניו. על פי רוב אדם יוצא לרחוב והוא טרוד בענייניו. מתחשק לי לקרוע לו את העור. מתחשק לי לשאול אותו, "גם אתה רואה את הכול ריק?", מתחשק לי לדעת שהוא יגיד כן. כן גם אני לא רואה דבר. גם אני יכול להגיד לך את אבסורד החיים. כולנו מבינים. אתה לא רואה זהב. כן, הכל זהב. איזה ליל! תמיד קשה לזכור את החלומות בו, ואם תשאר ער תתעייף. איזה צל! מסתיר לך את כל האמת על החיים. הסתכל, בן-אדם, הסתכל לפחות על המעט. זה לא הכול, אך זה זהב.
פתחו את השערים! אתה רוצה הכול! הצדיקים בוא יבואו עכשיו, יספרו על מוסר או צדק. יגידו אי אפשר הכול. אוליי הם טועים. הנה הגיע תורך. תור הזהב. הנה המוסר פוסע עלייך, הנה המצפון, החטא. חלודה ארורה. לא כל אדם אשר יוצא לרחוב רואה את מה שלפניו. אין לנו תצפית אובייקטיבית. אתה אחד. רק אחד. טרוד בעניינך וכמובן שתהיה. מתחשק למות. להשתית דם, להוציא את השריר ממקומו. מתחשק לצרוח. לומר לך בצחוק רחב -
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
