הביטו:
כמה יפות הדמעות הזולגות מהעניים
הנוזל נדבק לעור המתאדם, מתייבש,
מעניק גוון מזוכך.
באותו רגע קצת יותר שקוף,
הבכי מתאר את ההרגשה הנתונה
בלי מילים ובלי מאמץ.
הדמעה מלוחה-מרירה, יורדת מטה
מדוייקת לכוח הכבידה, בקצב מושלם.
כמה חזקה השתיקה הכבדה
הממלאת חדר חשוך וחם
באותם רגעי מבוכה ופחד
בין אדם לאדם.
צליל הנשימות המהדהד,
ובליעת הרוק המעיקה
ברווחים הקטנים של הגוף
כמה יפה האילמות הרכה.
כמה מפואר העשן הסמיך
בקונטרסט מבהיל על כחול השמיים
אותו ניגוד אלים ומרהיב
הטבע האדיר מול פליטות של מפעל
וצבעו האפור מעניק חיספוס מסויים
מעמיק לנוף את תפיסת החלל.
כמה מרתקות אותן התחושות
של שנאה, של כאב או אימה.
כמה נאה צבע הדם
המשתפך בזעקת הדממה.
עניכם מרוצדות למסך המפוקסל
רטובות במבט בוהה, מפוסל.
כמה עוצמתי לראותכם
בוכים לאותם מראות בסף-רגש מזויף
כמה נעימים השקרים,
כמה הכיעור מסקרן ונוגע
במבט נוסף.
הביטו באסתטיקה
המצויה בכל
ותנו לי להינות, להתענג
קצת עניין אומנותי, עיצובי
מעניק סיבה טובה לשאול.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
