לא בדיוק הכול

2. מערכת יחסים ראשונה

3. הערכה במרחב האמנות החזותית כ'אמנית'

4. ניו-יורק

5. סין עם אבא

6. מילאתי את כל קיר המדבקות בחדר כמעט

7. סיימתי מתמטיקה ואנגלית לכל חיי

8. התחלתי לכתוב יותר שירים

10. היקשרות לסבתא בעקבות הזעזוע מוח

11. הופעתי בבתי קפה בעיר

12. הופעתי בקרנגי הול עם הזמיר

14. יותר סיגריות

15. נתנו לי צמיד של בת 18 ומעלה

17. פעלתי ביותר פמיניסטיות

18. הייתי אסיסטנטית לתערוכת גמר

19. שיער כולו כהה יותר כמו שתמיד רציתי

20. נתתי לו לספר אותי

21. מצאתי את דוד אבידן ויונה וולך

22. מאהל קטן באינדינגב

23. נכנסתי לעיסוק בעסקי הפוליטיקה

24. חשפתי הרבה יותר מהכתיבה שלי

25. ניסיונות שנת-שירות וסמינרים רבים

26. פספס מת

27. משתתפת בהפקת קולנוע י"ב

28. אח שלי התגייס

29. הרבה יותר מדיי תל-אביב

30. לבשתי הרבה פחות חזיות

31. גיל 17 בהפנינג בועות סבון עם גיא

32. הכרתי את פרידריך ניטשה

33. לא אכלתי חי, ואכלתי פחות מהחי

36. סגרתי את הבלוג לפרטי

37. קראתי הרבה יותר ספרים

40. איבדתי אחיזה במושגי 'חברות הכי טובות'

41. גיליתי הרבה קולנוע אחר

42. גילית שאני אוהבת לאכול תמרים

43. האכפתיות שלי ירדה ל-0

44. האכפתיות שלי עלתה לטריליון

45. כאב בלסת (שן בינה?)

46. תהליך לייזר בגוף

47. איבדתי תחושות זמן והבנה

48. הפכתי את בית-הספר לבית הפרטי שלי

49. למדתי לצייר ידיים ורגליים טוב יותר

50. השתפרתי בשריקה

1. מודעות עצמית. גם אם לא לעומק, להבין דפוסים. לא להתעלם מהם.

2. גישור פנימי. להתאים את הרציונל והרגש, להתחשב בשני הצדדים. 

3. נכונות לאילוץ. יש מוצדקים והכרחיים, רצון לרצון דורש כפייה תחילה.

4. אגואיסטיות אנושית. להתחשב בי לעתים. לרצות את הטוב ביותר גם בשבילי.

5. איזון מענקים. להעניק לאחרים, אבל גם לדעת לקבל. לדעת לבקש עזרה.

6. שיחרור מגננות. השלכות יבואו בכל מקרה, אם כבר חיים אז להרגיש.

7. שוטטות בזמן. לא לרוץ בו ולא להתקע. לשוטט ברוגע בין הבדידות לסביבה.

8. הערכה כללית. קבלת הקיים, מוזר ככול שיהיה, הוא קיים ואחיה עימו.

9. שאיפה גבוהה. גם בשאיפה לבלתי אפשרי, האפשרי הוא השאיפה.

10. מיצוי ללא רדיפה. החיים עוברים, אין לי מה לעשות בנידון- אני כבר מבוגרת.

קשה לי להבין את העבר שלי

הוא רחוק ממני

קיים כשלעצמו ולי רק רומז

מצפה שאבין לבד.

קשה לי להבין את העתיד שלי

הוא רחוק ממני

קיים כשלעצמו ולי רק רומז

מצפה שאבין לבד.

קשה לי להבין את ההווה שלי

הוא רחוק ממני

קיים כשלעצמו ולי רק רומז

מצפה שאבין לבד.

והפער גדל

ואני קטנה.

והיא אומרת שאני מרגישה לבד כי אני טובה מדיי? כי אני עושה ואני לא פוחדת. שמהאמצעים שיש לכולם גרמתי לדברים להתפתח. וזה יראה יהיר מהצד. ואני נוטה להאשים את עצמי. כי אני מאמינה באפקט הפרפר. אני מאמינה גדולה לשטויות. אני שמחה לשמוע שאני טובה. אני יודעת שיש בי טוב, שיש בי דברים גדולים. זה לא מספיק לעצמי, זה לא מה שחשוב. ומה שכן יספק, אני לא יודעת אם אני רוצה בו. מועקה, מועקה, מועקה. בעיקר זה קיים כרגע. על דברים קטנים ביום יום ודברים טיפשיים בעולם התיאוריה. ומה חוויתי בכלל השנה? אני לא בטוחה מה קורה פה ומה נהייה ומה אני אוהבת ומה אני רוצה שיהיה ומה אני ואיפה בדיוק. אבל יותר טוב מפעם?

1. התנשקתי

2. אנשים מצאו את עצמם נמשכים ומאוהבים בי

3. קנאביס (לא כייף)

4. עבודה קבועה בחוג אמנות

5. מצלמה מקצועית

6. מגלה את עולם המנדלות

7. התמכרתי לסרטי דוקומנטרי

8. שבוע בלי פלאפון ובלי אינטרנט

9. שבועיים בשוויץ

10. מתקבלת למהקלה שרציתי

11. שני דגים משלי

12. אלכוהול, והרבה אלכוהות עד כדיי קיא.

13. פסיכיאטרית ופסיכולוגית. 

14. יוקלילי

15. פרסום סיפור שלי באתר גלוי עם השם שלי והכול

16. גיל 16 עם פוייקה טבעוני

17.  צמחונות

18. הבנה של מה זו מוסיקה ישראלית 

19. קניית בגדי יד-שנייה יותר מהכול

20. הצטרפות למחנות העולים

21. לשנוא את עצמי ולקבל את עצמי יותר

22. טורכיז בקצוות השיער

23. התמכרות לאתגר קרת

24. הרבה יותר כתיבה

25. ממוצע 90 בסוף שנת י'

26. ערעור על כל החיים ומעבר להם

27. דיברתי עם אמא על המצב הנפשי שלי בכנות

28. חברות במצב נוראי כל כך כל כך

29. הופעה של אביתר בנאי ושל רג'ינה ספקטור

30. אינדינגב

31. בעיות תיאבון בעייתיות

32. גרפיטי שבלונות ברחבי העיר

33. הכרתי אפילו עוד יותר אנשים נוספים

35. הרחבת פילוסופיה

36. קיר שחור שמציירים עם גירים

37. התחלתי לייזר לצמיתות

38. התנתקות ממנו ( שנה מתחתיי)

39. המוח נדפק ממנו (שנה מעליי)

40. השתתפות בהמון הפקות מגמת קולנוע

41. גיליתי שיש לי אי יציבות בקשרים עם אנשים ושאני אנטיפטית

42. גרמתי לדג למות

43. מצאתי מקום של רוגע על הגג בבית

44. גיליתי ביקורתיות ועצב כלפי המון דברים

45. הפסקתי לקחת כדורי אקאמול וכאלה

46. היוויתי איום במערכת יחסים של זוג והורחקתי במפורש

47. קניתי פוייקה, הייתי באיקאה

48. הופעתי שירים שלמים שהם אני

49. עשיתי לעצמי כל מני כואבים

50. איבדתי כל מני תחושות מציאות.

השנה הזאת כולה מחולקת לבועות. כול תקופה הייתי בבועה שונה, נמשכתי אליה כמו מגנט וכול תקופה הפכה אותי לקצת שונה. וכול תקופה הייתה נפלאה אני חושבת- ההידלקות הזו למשהו, למישהו. בין היציאות לסנטר, הנסיון הקשה להתקבל למגמה הכי טובה וההתחברות המטורפת לאומנות, ההופעה הענקית באמצע השנה, הצהרון, העזרה בשביל סבתא ובשביל החברה בתקופה הקשה, ועכשיו- האהבה המטומטמת לילד ההוא. כול בועה גררה אותי למקום אחר וביחד נוצרה באמת שנה נפלאה... שעברה מאוד מאוד מהר. אני חושבת שהשנה הרבה יותר חייכתי משנה שעברה... והמחשבות העצובות שהיו לי אז לאט לאט נעלמו, לא רק זה אלא שגם הכאבים נעלמו - בקושי נשארתי בבית השנה וזה באמת טוב. רק שלשום דיברתי אצלו על התקופה ההיא, נזכרתי במחשבות שהיו לי ובכזה אדישות נזכרתי במחשבות שהיו לי על לחלות בסרטן ולשבור רגל וכמה שזה יהפוך דברים ליותר מעניינים. אמרתי את זה בכזו פשטות והוא הסתכל אליי קצת בפחד ושאל אותי למה לעזאזל שאני אחשוב ככה, ופתאום הסתכלתי על מה שאמרתי ובאמת קלטתי עד כמה הייתי במצב רע. ועכשיו אני לא- אני לא רוצה שום כאב שיגרום לי לעוד קצת רעש ועניין, באמת שטוב לי. קצת מבולבלת מהבחור ההוא וקצת מבולבלת מהתיכון והמגמות אבל באמת שטוב לי.

טוב לי.