באיחור של יממה אני עושה סיכום שנתי. השנה החולפת הביאה איתה הרבה שינויים. אני התחלתי אותה עם עבודה מסודרת ועזיבה בגלל פסיכומטרי. זה המשיך עם הסתגרות בחדר למספר חודשים ואחרי זה המבחן שאני לא מרוצה ממנו כי אני יודע שהייתי מסוגל ליותר. מצד שני אני יודע איפה טעיתי. באמצע הקיץ אני כבר היתי בחיפוש עבודה. בגלל שאני הייתי צריך למצוא מה אני רוצה לעשות הלאה לקח לי חודש וקצת של חיפושים עד שנפתחה לי אופציה שהייתי מעוניין בה. לאחר חודש של קורס האופציה נסגרה. החגים הגיעו ואיתם החיבוק הנעים של המשפחה. אחרי המפלה של האופציה זה היה משהו שהייתי צריך והאמת? קצת התגעגעתי לתפוח בדבש, לבן כיפור ואמיר בונה סוכה. אני החגים חזרתי לסשן נוסף של חיפוש מה מתאים לי כרגע עד שנפתחה האופציה שני נמצא בה כרגע.
זאת היתה שנה מפקחת מבחינת הבנה של חיי וכיוון כללי לאן אני צריך ללכת. זאת היתה שנה של מעבר מרעב-לכסף-אחרי-צבא למצב של יש עוד הרבה דברים בנוסף למרות שזה מאוד-מאוד חשב. יותר מזה אני הפנמתי על עצמי דברים שאני ידעתי על עצמי. הפנמתי ועכשיו אני רוצה לחשוב על עצמי כאחד שלקח את זה לתשומת ליבו.
היתה גם פרידה אחת הכרחית שאני אפילו לא ידעתי כמה הכרחית היא היתה לי כדי להבין את המקום בו אני נמצא. במרחק הזמן אני רואה עכשיו את שלא יכלתי לראות ואת מה שהדבק מנע ממני לראות.
היתה גם נסיעה לפריז, היו גם הרבה פחות רכישות משנה קודמת, ויש גם מקבוק פרו שממנו אני כותב משפטים אלה.
לפני כמה רגעים נתקלתי בקשר הראשון שלי ממקום העבודה החדש לישן. זה היה מוזר לי שיש מישהו מעולם אחד שמכיר מעולם אחר. לרגע אני חשבתי שני בבועה ומהר מאוד התאפסתי.
לשנה החדשה אני מאחל לעצמי להיות חד כמו שאני מתגלה לעצמי וכזה שיש לו דיעה אחרת, כזה שמעלה חיוך בעיני החברים שרק רואים אותו והכי חשוב, לחייך.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
