גאות ושפל

ככל שני מתבגר יותר וככל שכל אחד מהמשפחה לוקח כיוון לחייו המסורת הביתית מתפרקת יותר ויותר. ההגשמה העצמית עולה והמסורת הביתית מתפוררת לה. זה מוזר לראות כמה מהר זה קורה. אדם מת בום, אין קידוש שישי סדיר, בום, אין סידור פסח הומוגני, בום, אין שבת בבוקר כחובה. המחרק הזמן אני זוכר התדרדרות איטית אבל החלק הרומנטי אומר שזה היה מהיר.

ערב החג עבר בכל זאת על מי מנוחות. המשפחה נהנתה. לחג עדיין לא עשיתי משהו מיוחד פשוט ישנתי והרבה. אני כבר הספקתי לשכוח מה זה לקום מוקדם לעבודה ויצא לי מעיין חופשה כזאת מבחינת שעות עבודה מוזרות כמעט לאורך כל חול המועד. אולי ירושלים תהיה על הפרק או משהו דומה. בא לי כותל. זורם לי ירושלים במזג האויר הנהדר הזה.

החתמות כרטיס בפסח:

טימרקט- נחמד

ארוחת חג- שונה

מסעדה עם המשפחה- יבוא

ארוחת חג שני- יבוא

ירושלים-בתכנון

שינה- תגיע והגיעה

שעון חדש- אני עובד על זה