גאות ושפל

יצא לי לחשוב בזמן האחרון מה היה קורה אם חברי לפייסבוק היו יודעים על הבלוג. אני יכול למנות רק חמש דמויות בלבד שקיימות בשני העולמות הוירטואלים הללו. כבר כמה שנים אני הסרתי בתוכי את החסם של המקום כמקום סודי וככזה שאני שאוצר את תוכי. מעיין תעתיק שלי ועם הזמן אני קיבלתי את זה שזה לא סוד שהבלוג קיים. באיזה מקום בגלל שהוא הקרנה שלי אז זה בעצם קבלת העצמי בלי תנאים רבים מידי. השלמה עם הקיים. אפילו יכול להיות מעניין המצב בו אני אקיים שיחות עם אנשים בפייסבוק על הפוסטים פה.