את הבחינה של המכינה אני עברתי. אני כל כך שמחתי באותו הרגע שקיבלתי את ההודעה שפשוט יצאתי לסיבוב שמחה בחצר של הבית. אבא שאל אותי לאן אני הולך אני אומר לו שאני באמצע סיבוב ניצחון. ההקלה שההודעה הביאה היתה רבה. אם עד עכשיו זה היה בסימן שאלה לגבי הכניסה לאוניברסיטה, עכשיו זה רשמי.
בעבודה לקחתי תפקיד בגלל נסיבות חריגות מאוד. עוד קצת לחץ שמצטבר לקראת העזיבה המתוכננת בעוד חודש. זה גם כיף לדעת שאני לא חייב לבוסים כלום. אני מתהלך כמו קל כאויר, בלי דאגות לגבי מה יגידו ומה יהיה. אני שם זין בלתי נראה על המקום שנראה לי כרגע מעיק מאוד.
אני צריך להתחיל ללמוד פיזיקה ולשים דגש רב יותר על מתמטיקה. יש לי פחות מחודשיים ואני צריך להיכנס לזה בכל הכוח.
כיף לי לדעת שאני נמצא בעמדת שליטה מוחלטת בחיי בניגוד לתקופה ארוכה בה היה נדמה כאילו אני תלוי יותר מידי בסביבה.