פסקול:
הלימודים מתחילים ללחוץ קצת עלי. אני מתנזר ממשפחה וחברים ומרגיש קצת כמו בתקופת מבחנים. אחרי המתנה של חודש וחצי לאחר הזמנת כרטיסים, אתמול ראיתי את הסרט החדש של מלחמת הכוכבים, בתור חנון-מגניב אני חשבתי שזו חובה אבל נדהמתי מכמות הגילאים והאוכלוסיה המגוונת. היו את החיים בסרט עם התסרוקות, היו את הבנות עם התחפושות, היו צעירים והיו מבוגרים. ממש מבוגרים. האולם היה מלא עד אפס מקום. יצאתי ממנו בציפייה לעוד ואני חושב ללכת לראות אותו פעם נוספת. אמרתי לבן המשפחה תודה על שהלכנו, שהייתי צריך את זה.
אני מצד אחד מרגיש בודד קצת מצד שני אני לא רוצה להיות נואש ולהתפשר על מה שאני מחפש כי אני יודע שמגיע לי טוב, בלי לצאת מתנסה. אני יודע מה אני שווה.
ספורט אני חזרתי לעשות בצורה טובה. 4 ק״מ פעמיים-שלוש בשבוע מסדרות אותי יופי. אני מרגיש שאני חזרתי לעצמי.