גאות ושפל

סיכום שנה יהיה מאוד מצומצם. פשוט כי לא יצא לי לחשוב על זה בשבוע האחרון. היום בערב אני חזרתי מטיפוס של שבוע על ג׳בלאות באזור המכתש הקטן. היה מש כיף אבל גם בלתי נסבל, הרבה בזכות מישהי שהיתה קרובה אלי. אני קיבלתי את ההחלטה שאת הסיורים הבאים אני אעשה בלעדיה, שלי נמאס להיות הגבר בחבורה של נשים. היה מתיש ולא פעם נשכתי שפתיים כי היא לא בדיוק טיפוס שנוח להסתדר איתו. 

היה גם כיף, השקט, העניין, הבריחה מהכל. אפילו במחנה לא היתה לי קליטה. את הלכתי לישון מוקדם כל יום, מאיזו סיבה שאפילו לא ברורה לי. היה מענייין גם. את האוטובוס בחזור אני לא עזרתי לפרוק והרשתי לעצמי להיות סוציומט. איך שהוא קצר אני לקחתי את הדברים שלי ונעלמתי למסך הגשם. לשניה אחת לא התחרטתי כיוון שהיתה עוד דרך הארוכה לפני עד שהגעתי הביתה. בשטח סיימנו בשלוש וחצי, את הבית ראיתי רק בעשר וחצי. המקלחת אחרי שבוע נטול מקלחת היתה מהנה. ועכשיו אני קוטב עם עיניים נסגרות אז ביי.

להתראות 2015, אהלן אהלן 2016:) תהיי מהנה כמו הקודמת.