גאות ושפל

פסקול:

אתמול היה מועד ב׳ ראשון מתוך שניים. העפתי אותו באויר ועכשיו נותר עוד אחד, בקורס עם המתרגלת השואתית ביותר בחצי הזה של הכדור. עבדתי ואח״כ חתכתי הביתה. הסתפרתי אחרי חודש וקצת, הספר אמר שיפה לי איך שהוא עשה ושאני צריך לבוא יותר. לא רציתי לומר לו שלא באמת מעניין אותי התספורת שלי ושמבחינתי זה ביזבוז זמן. הוא אמר שכל אחד צריך את זה ושזו הדרך שלנו לזרוח בעולם(לא במילים האלו). אני לא אשקר, זה כיף לצאת משם בהרגשה עצמית טובה, של מושך, אבל במקביל אני זוכר שיש לי דברים יותר חשובים על הראש מאשר לחשוב איך אני מסתפר.

חג היום, אעלה על מכופתרת, יהיו קצת צעקות, כי זו המשפחה שלי, יהיה טעים והכי חשוב, אני אטעין את המצברים המרוקנים.

בתוכנית לפסח:

אולי אוטומוטור(אם אמצא מבצע טוב), חברים, משפחה, סלסלה(?) ואולי ת״א.

חג אביב שמח ושטוף שמש:)