פסקול:
בחמישי הסתפרתי והיה סבבה לצאת בהרגשה של השקעה עצמית, כמה שזה נשמע שטחי. היה כיף שמישהו אומר שאני נראה טוב והספר, בתורו, אמר שאני צרי לבקר אצלו הרבה. אף מילה על זה שהוא מקבל כסף כל פעם למרות שאני הכסף הקטן שלו.
אז...החג עבר סבבה לגמרי בלי יותר מידי פעילות מיוחדת. קראנו באגדה ונתנו כיף נוסף לסוף, עד שנה הבאה. החג עצמו עבר שקט. בעיקר בהתאוששות ובצבירת כוחות. היום הייתי בשוק הפשפשים והיה נהדר. לא קניתי כלום אבל גרמתי לאבי לשרוף כמה מאות שקלים על זכוכיות לתאורה לבית. הדברים הישנים האלו עושים לי אש ואני מת על לחפש, את הדוכנים והחנויות. בתי הקפה עשו גם את שלהם למרות שהייתי שמח אם במקומם היו שאר חנויות הזויות.
פעם קודמת שהיינו יחד נכנסנו לחנות אחת ממש מוזנחת, ברמה של שביל הליכה צר באמצע והכל מונח בשני ערמות מצידי השביל. היום החנות היתה משופצת מהניולונים והזקן שמכר לנו לא היה, עדות נוספת לכך שהעולם נע. שני הבנים שלו, כך נראה, החליפו את מקומו ואנחנו יצאנו משם עם חמיש חתיכות של גופי תאורה.
המשך החג יהיה בעיקר להתחיל להתאפס על המבחן המקולל ועל המתרגלת הכלבה. יהיה גם ת״א פעם נוספת לפחות ואולי גם משהו נוסף. יאללה, הלכתי לצפות בשיעור מקוון של מרצה ששותה את הראש בקשית.
עריכה:
מצחיק שכתבתי על הספר בפעם הקודמת גם, שבור שכמותי:)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
