פסקול:
היום היה נהדר. את סידורי השישי דפקתי מוקדם כך שהתפננו ללכת לשוק הפשפשים. השאיפה היתה להיות בשמונה במקום אך לצערי הגענו באיחור של שעה וחצי והיה קושי רב למצוא חנייה. לאחר זמן רב, במהלכו נדמה כי אנו קרובים לויתור ולקיפול הביתה, פיית החנייה נענתה לתחינתינו. פרקנו מהרכב ונהננו משילוב של שמש מלטפת ורוח קרירה בצל. היה כיף, מצחיק, ובעיקר מלא בחוויות טובות. הרבה זמן לא בילינו כך ואני שמח שעשינו זאת, למרות העומס העצום בלימודים. אני יצאתי עם רכישה לא מוסברת. אני מעריך כי זה מגן שמש לעדשת קנון מקורית משנות ה-60-70 אך גם מומחים ממני התקשו לענות על כך. אני חושב שזה יותר מאוחר, אולי שנות ה-90 המאוחרות, תחילת ה-00׳. רכשתי את הדבר כי הוא היה שונה מכל מה שאני מכיר, שמור בצורה מעולה, בעל נרתיק עור איכותי והצלחתי להוריד את המוכר מ-20 ל-10 שקלים. היה תרגיל מעניין שעשיתי למוכר אחר, משהו שנלקח מספרי ריגול.
האנגלית בלימודים, לרוב, לא מהווה לי מכשול. לרוב, אני מבין מה אני קורא ושמתי לב ליתרון הזה בלמידה עם חבר השבוע. בקורס הכי קשה הסמסטר המצגות מועברות באנגלית בלבד. המרצה טוענת כי כך הכי קל לה אבל הדבר גרם לי לתסכול בקריאה של הגדרה למונח מסוים. כ״כ הרבה מילים ארוכות המחוברות יחדיו להלחם לא מובן. הדבר מקשה על ההבנה מאחר ומדובר במושג בסיסי בתחום. קראתי את המשמעות פעמים רבות עד שדמיינתי את עצמי זורק אותה מגג המוסד בו אני לומד. הסיפוק שהתקבל מהמחשבה עשה לי טוב:)
אני מתגעגע להישענות המוכרת שלך על החזה, להחלקה הטבעית שלך למקום שאת כ״כ אוהבת. אני מתגעגע לחיוך שלך, ללשון שלך, לאהבה שלך. אני מתגעגע לגוף החם שלך בלילות. אני מתגעגע לכך שאחרי שאת גומרת את שקטה ומניחה את ראשך על חזי, נרגעת. נמאס לי להתחמם בכוחות עצמי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
