גאות ושפל

פסקול:

לפעמים אני רך, אוהב, מתחשב ומבין ולפעמים אני קשה, מעליב, דורס, שונא, סוציומט. לפעמים אני מרחף ונתקע במחשבה עד כדי טימטום, למי שרואה את התהליך מהצד זה נראה שנשרף לי איזה משהו במוח, כמו מחשב המאתחל את עצמו. לפעמים אני חד עד לרמה שאני מפליא את עצמי, בשיח עם המרצים זה נראה במיוחד ובדיבור עם אדם, אבל דיבור אמיתי, זה מורגש אפילו יותר. אני יכול להיות קיטשי ותמים כמו אידיוט או רשע וסולד מקיטשיות שגורמת לי להפוך לנוזל בפנים. אני מדבר בח׳ ע׳ בולטים ובעל יכולת ורבלית גבוהה, ולפעמים אני מפחד לדבר בפני קהל, כי אני לא אוהב להיות במרכז ההמולה. כמעט לא יוצא לי להזיל דמעה, אדם המכיר אותי מגיל קטן ראה אותי אולי פעם-פעמיים בוכה ולפעמים אני מזיל דמעה על משהו פשוט וטיפשי, לכאורה. 

לרוב אני קשור ולפעמים אני לא. לפעמים אני שוכח ולפעמים אני זוכר. אני הרבה ומעט. אני ייחודי, אני אני, א׳.

היום תהיתי למה אני שומע את השיר הזה בלופים כבר יומיים ואז החלטתי להרפות.