גאות ושפל

פסקול:

יבוא יום ולא אוכל לרוץ עוד, יום שהתענוג של הריצה לא יהיה מנת חלקי. הברכיים יחרקו, הקרסול יכאב ואני אעבור להליכה או לרכיבה. הפנמתי את זה היום והזמן גם היה איטי במיוחד, חמישים שניות של איחור בהשוואה לזמן הקודם. הרגשתי בסוף שיש יותר דלק, חבר תמיד אמר שזה טוב שיש דלק, לא תמיד צריך לתת הכל. החיסרון שלי הוא שאני מוכן לשלם מחיר תמורת הרצון שלי, מחיר שגובל בנזק אישי או טימטום.

יצרים בתמונות:

מעניין אם הלחיים שלי עדיין מוטבעות בזכוכית המקלחת שלך אחרי שהצפנו אותה באדים.