גאות ושפל

פסקול:

היומיים האחרונים אינטנסיביים. אני מתנתק מהעולם ואדיש אליו. הדבר היחיד שמעניין אותי הוא להעיף את הנכשל המחפיר הזה. לא סיימתי את מה שהצבתי לעצמי עד מחר בערב אך אני בדרך הנכונה, יש לי עוד זמן. אני חוזר על המצגות והמחברת, ממלא את דף הנוסחאות עד אפס מקום. ראיתי את מחברת הבחינה והתמלאתי תסכול רב יותר. האדם היחיד עליו יכולתי להוציא זאת הוא עצמי אך אני יודע אחרת. אני יודע שלפני משוכה גדולה אני אנשום עמוק ואצלול פנימה, לא אלחץ ואפול. הרגליים שלי משלמות את המחיר ואני רצתי גם היום. הן לא כואבות, הן דואבות. ככל שאני אצור יותר אני רץ בקצב מהיר יותר. הרגשתי שהריצה היום היתה מאומצת יותר והיא באמת היתה כזו, הזעתי יותר, בסופה הרגשתי מותש יותר. עוד שבוע וזה יגמר. רק עוד קצת.

זה מצחיק, זה קצת כמו סקס. ככל שאני רוצה אותה יותר ככה אני משקיע יותר.