גאות ושפל

חזל"ש לגבי הבחורה שסתם אכלתי סרטים לגביה, נראה לאן זה מתקדם. 

חודש מסתיים וחודש היום הולדת מתחיל. אני לא יודע מה אני אעשה ביום הולדת הזאת. בשנים הקודמות אני קבלתי תובנה שני גדל ומתבגר ושהמספר הוא סתם מספר. עם השנים אני מתחיל להרגיש את מירוץ החיים שעליו כולם מדברים. אני מתחיל להרגיש שהבטן גדלה לאט לאט, שהמספר הופך להיות קצת גבוה בלי תחילת לימודים ובאופן כללי אני מרגיש שאין לי זמן. אני מרגיש שחלק גדול ממה שהאמנתי בו שלא ישתנה אכן משתנה למגינת רוחי. 

קיימת גם התובנה שזה שטות, מספר, מתי להתחיל תואר, הקשקושים שלי על כל מיני סרטים שאני אוכל ועוד שטויות כאלה ואחרות. אני פשוט עובר את חיי בקצב שלי בלי קשר לשום דבר. עליות ונסיגות.

מהתואר נסיך אני נפטר, על בטוח.

השבוע הזה גמר אותי. אני יצאתי ממנו כל כך עייף ועידן אוסף את עצמי. היום הייתי ביום ספורט מטעם מקום העבודה והבנתי כמה אני לא בכושר. אני גם הבנתי שאני צריך להתמיד בכושר, לא הרבה, רק כדי לחזור לעצמי שאני מכיר. אני הזנחתי את עצמי ואני כועס לעצמי על כך. אני זוכר שהיתה לי בטן עם שרירים יפים. היום הם מסתתרים מאחרי מעטה קטן של שומן. לאדם הרגיל אני נראה רזה אבל זה מטעה. אני יודע שזה לא הרבה עבודה אני רק צריך להתחיל להתאמן.