גאות ושפל

חודש אוגוסט עכשיו, אמצע החודש, ואני כבר שם לב כמה ימים שהקיץ מתקצר מתחת לרגליים שלי. הימים נהיים יותר קצרים. פעם השמש שקעה בשמונה, היום היא שוקעת בשבע וקצת. הפרחים מהעץ שלנו, שהוא הכי גדול בשכונה, התחילו לנשור לקראת החורף. בלוח העברי אנחנו באלול חג הסליחות ואיתו מגיעים ראש השנה, החגים ושאר תחושות של התחדשות. אני גם גיליתי שהרבה עוזבים בעבודה, לפחות שני אנשים שאני ממש אוהב. חשוב לי שיהיה לי מעניין במקום העבודה אבל בגלל שאני שם ורק שם במהלך זה של חיי, חשוב לי שאני אהיה מוקף באנשים שאני אוהב להיות לידם. אני יודע שזה קצת נדוש וילדותי אבל זה טבעי שאני ארצה חברה טובה בסביבה שלי.

על הקשר עם אמא אני חושב מידי פעם בהבלחות רחוקות אחת מהשניה. אני רואה את זה כמשהו רחוק ואני לרוב לא מרגיש חסך. אני יודע שטוב לי במקום שאני נמצא בו כרגע. 

השבוע יצא לי לעשות הרבה אופניים ואני שמח מזה שיש לי את הכוחות לנסוע עליהם ישר אחרי העבודה, כי זה לא ברור מאליו אחרי שאני קם בארבע וחצי באותו הבוקר. יומיים רצופים לא עשיתי ספורט ואני הרגשתי רע עם עצמי, אני שמח על כך.

שבת רגועה נפתחת עם מוזיקה טובה:

אתמול ראיתי סרט מאוד מעניין על מהפכת העבדות בארה"ב. הסרט התמקד בשנות ה- 50,60 ובמאבק הלא מזוין של השחורים ובראשם עמד מרטין לות'ר קינג. מה שיפה בסרט זה שלצד עדויות של מפגינים שונים ואנשים שהיו שם היו גם קטעים של שירים שנכתבו על כל מה שאירע. השירים בוצעו בידיי אומנים בני זמננו בניהם וייקליץ ג'ין, ג'ון לג'נד וג'וס סטון בצורה אקוסטית ונקיה במיוחד. בזמן השירים הראו תמונות של קורבנות המאבק והסיבה שהביאה למותם. רובם נורו, אחרים נשרפו, הוכו או התפוצצו במטען חבלה. האופי של הזמן היה אחר. לא היה מישהו אחר לפניהם עם המילים האלה. לא היה מישהו אחר לפניהם עם המעשים שעשו. סיפרו על רצח מרטין לו'תר קינג ועל מה שהמאבק תרם. ראיינו גם אנשים לבנים באותה התקופה והם אמרו על אותם הקורבנות שזה כנראה הגיע להם. היה לי קשה לראות אנשים שאומרים כזה דבר על אנשים שמתו ממטען חבלה שהוצמד לרכבם או על אדם שיצא מהרכב שלו ורוסס במטחי ירי מרכב עובר.

התמונה בראש הבלוג נלקחה מאחת ההפגנות. אני זכרתי את מקורה אבל לא במדיוק. אני זכרתי שזה קשור למאבק אבל לא זכרתי בדיוק למה ומתי. אני עשיתי בחירה טובה.

יש לי הרבה ביקורת על מקום העבודה שלי בגלל השבוע שהיה לי. אני למדתי הרבה ואני למדתי שגם עדיף לתת לאחרים להילחם את המלחמות שלי. אני צריך להפסיק להיות קדוש ולהתחיל להיות יותר חכם. אני לא צריך להביע את דעתי על כל דבר שדורש תיקון ואני לא צריך להילחם מלחמה של מישהו אחר. פעם ראשונה אני גם גיליתי מה זה שאין לך גב. אני הבנתי שלפעמים המערכת לא עומדת מאחוריך ולפעמים מעמידה אותך באור הזרקורים למרות שלא אתה האשם.

יש לי וידוי לעצמי. בסתר ליבי אני מת על הפסקולים של דיסני. אני אוהב את שירי הנושא של הסרטים שגדלתי עליהם כשהם היו בקלטות. אני לא אשכח את זה שאמא שלי אמרה שהקלטת וידאו של מלך האריות עלתה 96 שקל, וזה היה הרבה כסף לדבר כזה וגם שיא הטכנולוגיה. היה לנו וידאו חמישה ראשים!

כשהתבגרתי התוודעתי למילים והבנתי אותן בגרסה הלועזית(אני גדלתי על העברית). לא מזמן הזדהתי עם מישהי בעבודה על משהו שטותי. אמרתי לה שאני ראיתי את סרטי דיסני בעברית והיא הרימה גבות ואמרה שגם היא. היא אמרה שהחברים שלה עיקמו את האף מאחר והם ראו את הגרסה הלועזית(אנשים עילאיים ומתנשאים-ראה ערך בפייסבוק). אני לא הפסקתי לצחוק שם.

נחזור לדיסני. בכל אופן, השירים שלהם תמיד היו ותמיד יהיו. הם אף פעם לא ימאסו ותענוג לחזור אליהם מידי פעם. מעדכון לעדכון של ספריית המוזיקה אני מבין שאין על הישנים והטובים, הם פשוט על-זמניים.

היום הייתי במסיבת הבריכה הראשונה שלי. אני באתי על בטן ריקה ושתיתי קצת יותר מידי. את מרבית האירוע העברתי על המושבים עם בטן רוקדת ובלי יותר מידי תנועה. לקראת הסוף קצת טבלתי במים אחרי שחזרתי לעצמי. היה כיף למרות שלא נהנתי כמו שרציתי. אני הבנתי שאני נמצא במקום טוב בחיים שלי, בינתיים.