" אם אלה החיים, נחייה"

כי כל הפוסטים האחרונים היו יותר מידי סיפורייים או שירייים

או כל מילה אחרת שתבחרו. ובא לי פשוט לפרוק, בלי שפה גבוהה,

בלי מטאפורות או דימויים. בלי כלום. נגה - חלק ונקי.

אז יש אותו. בוא נמציא לו שם ונקרא לו נוניXD.

והוא כל מילה שלא יכולה לעשות לי את היום, או להרוס.

ומצד אחד הוא הכי רוצה אותי ומצד שני, הכי לא.

וזה מוזר לי המצב הזה של לרצות מישהו...

ואני עפיפון כזהה קצת בגלל זה

ואז החברות כועסות עלי שזה בכלל קשה. כי כיאלו אני

זאת שתמיד מקשיבה וזה. ועכשיו. אין לי כח לצרות של אחרים.

בקושי לצרות שלי.

וזה עדין לא מרגיש לי הקלה..:/

ובצופים?

מבחינת ההדרכה. משהו אש.

אבל בחבר'ה , או איך שלא נבחר לקרוא לזה.

אני מרגישה לא אהובה. וזה קשה לי המצב הזה.

מה זה לא אהובה.?! יותר בכיוון שנואה.

קצת בא לי להיעלם לכולם פה..

הרבה זמן לא הרגשתי ככה .

זה חרא :/