סיפורים בהמשכים :)

כבר עברו שלושה שבועות מאז שעזבתי את הבית, ועדיין, לא שמעתי אפילו פעם אחת מהוריי. כמובן, שלא ציפיתי שיתקשרו אליי לאחר שהחלפתי מספר ואף חברת טלפון, אך צפיתי כי יערכו אחריי חיפושים מטורפים ברחבי הארץ, שיכריזו עליי כנעדרת ויפרסמו תמונות שלי בחדשות. דבר מאלה לא קרה. הנחתי שהם מחפשים אותי ועוד לא מצאו, ועזבתי לנושא.

הרהרתי בחיי הקודמים בעודי מבשלת עוף בגריל ותפוחי אדמה אפויים. השעה הייתה שמונה בערב; לילי הייתה אמורה להגיע בעוד כמחצית השעה. הכנסתי את העוף לתנור, ולאחר שערכתי את השולחן צנחתי בכבדות על הספה, מרימה רגליי על השולחן ומשחררת אוויר בנשיפה ארוכה. מעולם לא הייתה לי תקופה שכזו. הרגשתי כל כך חופשייה ומאושרת. הייתי נינוחה מחיי ופשוט....שמחתי.

התעוררתי מרעש המפתחות במנעול הדלת. השעה הייתה שמונה ושלושים וחמש דקות. כמו תמיד. לילי נכנסה, מניחה תיקה על יד השידה, כמו תמיד. "היי. איך היה היום שלך?" שאלה. כמו תמיד.

לילי הייתה אדם מאוד מחושב. סדר היום שלה היה תמיד אותו הדבר; היא קמה בבוקר בדיוק ב-06:40; צחצחה את השיניים, התאפרה מול הראי, הכינה לה קפה ויצאה מן הדלת בדיוק ב-07:00. לעבודה הגיעה תמיד ב07:25. בדיוק ב-11:00 יצאה להפסקת קפה, וחזרה בדיוק ב-11:20. לארוחת הצהריים יצאה ב-14:15 וחזרה לעבוד בדיוק ב-14:40. את המשרד עזבה ב-15:20 ותמיד, תמיד, תמיד הגיעה הביתה ב-20:35. תמיד,הניחה את התיק על הרצפה, על יד השידה שעל יד הדלת. עליה גם הניחה את הדואר, בערמה מסודרת מן המעטפה הגדולה לקטנה. על הקיר תלתה את מפתחות מכוניתה על הוו הירוק, תלויים מן מחזיק המפתחות המוזהב. כשנכנסה בדלת, שאלה אותי איך היה היום שלי, והלכה לשטוף ידיה בסבון לקראת ארוחת הערב.

כמו בכל יום שלישי, אכלנו עוף בגריל ותפוחי אדמה אפויים. לילי התיישבה במקומה בשולחן, מקפלת את מפית הבד בצבע הארגמן לברבור. כמו תמיד.

שכבתי במיטתי, מסרבת לפקוח עיניי מול האור הפורץ מבין הווילונות שהסיטה לילי.

"למה...?" מלמלתי, מושכת מעליי את השמיכה. "מה השעה?"

"חמישה לשבע." היא התיישבה על קצה מיטתי. שמעתי שהיא מחייכת.

יצאתי מתחת לשמיכה. "ולמה את כל כך קורנת היום?" שאלתי.

היא הרימה את כתפייה בצורה ילדותית, מחייכת חיוך חולמני. "אני פשוט...מאושרת."

חייכתי אליה בחזרה. "באמת? מה קורה?".

"אני מאוהבת!" היא פלטה, ואז צחקקה בעליזות. "אני צריכה ללכת לעבודה. שיהיה לך יום מקסים!" היא נעמדה והגישה לי קרואסון ריבה חם. כמו תמיד.