הזריחות האחרונות שלי

אני לא מצליחה להתנתק מההזיות.

למות ביום ההולדת שלי. לעזוב הכל.

כמה הירואי.

מה שבטוח זה היה יום הולדת מוצף.

עוד לא החלטתי עם שמח או עצוב אבל קשה כמו שלא היה לי בחיים.

אבל אני רק אומרת לעצמי שמהקושי הזה עוד יצמח משהו יפה.

רוצה לקום. לטפס גבוה.

רוצה לעוף.

יום נפלא לכולם.

עופו חלמו השיגו את כל אשר תבקשו.

מנסה להחזיר את האופטימיות בכח, בלעדיה אני אבודה.

ולא משנה כמה תחבטו בי את המציאות הזו אני תמיד אסרב להאמין.