הזריחות האחרונות שלי

תמונות מהמחנה קיץ בחרמון. נו הטיול הזה שאמרתי שלא אוכל לשכוח.

אני זוכרת.

זוכרת את הדמעות את השיברון, את טיפות הזיעה, את ההערצה והקושי והחושך הגדול.

זוכרת את הנוף החסר גבולות, את החירות, את האור בקצה המנהרה. את הכאב, האהבה הגדולה והשנאה. זוכרת את ההתמודדות ואת הגדילה. זוכרת כל חיבוק וכל מילה.

על רכס החרמון. [תמונה טיפוסית של חוג 16]

איך אוכל לשכוח את הצמרמורת שעברה בי כשראיתי שהכל השתנה, נמס, נעלם?..

שעד לפני כמה חודשים הכל היה מכוסה בשלג.

ובכל זאת, אין יפה מזה.

בקלעת נמרוד.

במעיין.

אדם ואני חוקרים את השרידים בקלעת נמרוד =]

תמונות מתרגיל "אדמה בוערת" בבניאס:

"עשיתי את זה!!!!"

"וואי טלי איזו תמונה ענקית!"

תודה לאלון הצלם שלי D:

[ולאורי שהחליט לשחק אותה צלם ויצאה לו תמונה ענקית]