הזריחות האחרונות שלי

זה היה טיול כל כך נהדר! ועם זאת כל כך משונה וחדש...

טיול עירוני, בירושלים עצמה. סקירה של אנשים ולא של נופים או צמחים. באמת שנפתח לי קצת הראש והמחשבות.

התרגשתי בהרבה אופנים ולמדתי המון.

הנושא החודשי שלנו עכשיו הוא דמוקרטיה. בשבוע שעבר היתה פעולה על דילמות בפלורליזם (וכמה שזה נשמע מפוצץ זה פשוט מרתק) ובפעם הבאה היא על מיעוטים בארץ.

הנושא הכללי של הטיול היה דמוקרטיה וכך יצא שבבוקר יום שני, אחרי נסיעה מבדרת של שעה באוטובוס, הגענו לתחנה המרכזית בירושלים. ופתאום, הכל חדש, שונה, מרגש. כמה שאני אוהבת את ירושלים, וכמה שאני מרגישה זעירה בתוכה.

המחשבות עפות. אנחנו בשוק. אני מאוהבת בשוק! כל כך הרבה צבעים, טעמים וריחות.

שיחקנו מעין משחק של משימות ובין השאר היינו צריכים להיות מובלים בעיוורון ואז לפקוח את העיניים ולזכור תמונות מסוימות. והיו כל כך הרבה תמונות לזכור! (ואני חייבת לציין שללכת בעיניים עצומות בשוק זה אחד הדברים המפחידים והמסוכנים! הכל חשוך אבל אתה שומע אנשים רבים הולכים במהירות, מתמקחים על המחיר, צועקים, פונים אליך.. כל כמה דקות אתה גם מתנגש בשקיות, בשוכן או באיש זקן).

אחר כך לקחו אותנו לסדנה מגניבה בבית ממש באמצע השוק! כמעט אי אפשר להאמין... זה פשוט פנטזיה - לגור ממש באמצע השוק, בלי שאף אחד יבחין, אבל מסוג הפנטזיות הללו שלא נועדות להתגשם. מי יכול להאמין שבית, ועולם שלם בתוכו, יכולים להסתתר מאחורי גרפיטי "שודדי ים" (או שודדי ירושלים) באמצע השוק?!

יורם אמיר, בעל הבית והאמן שעיצב את הגלריה שבתוכו,

עשה לנו סיור ובמשך כולו הרגשתי איך אני נפעמת. מהמילים שלו, שליטפו ונגעו ועוררו בי חיוך, מהדקות שלו, מהדביקות שלו באמונתו ובמחויבות שלו לעולם.

הוא הסביר לנו על הארכיטקטורה של העיר ועל הסגנון, ועל איך שהבניה המודרנית המוזנחת - כמו שיכונים כאלו ואחרים הורסים את העיר בזלזול. מדובר במעין מחתרת שנשקה הוא המצלמה - אבל רק בפילם! כי מצלמות מודרניות, כמו שהוא אמר הן שיווק מזלזל בערך של השניה.

"מחתרות הן רומנטיות" הוא אמר. ובמילים האלו הוא שבה אותי לחלוטין.

"יחד עם הפיתוח בא גם הריחוק והפערים. קניונים ומרכזי קניות חדשים נפתחים ומפרידים בין עשירים לעניים - שהופכים כעת לעניים יותר, ובין דתיים וחילוניים, שכן לכל זרם נפתח מרכז ייחודי משלו. אבל השוק.. השוק הוא מוזיאון של אנשים. שם כולם שווים, כולם מתחכחים זה בזה ומקבלים משהו זה מזה". כך הוא סיים את ההסבר.ואני, בפה פתוח, הצלחתי רק לחשוב - כמה זה נכון.

בהמשך היום טיילנו בגבעת רם בין המוסדות השונים (הביטוח הלאומי, בית המשפט..) ואפילו הצטרפנו לסיור מודרך של מורים מפגינים וזה היה משעשע למדי (הם התחילו לספר בדיחות מורים). אחר כך ניסינו להכנס לכנסת, משימה מסובכת למדי עם התיקים הענקיים והמלוכלכים שלנו. כעבור בדיקות מוזרות והרבה צחקוקים מצד המאבטחים הצלחנו להכנס היישר אל תוך מליאת הכנסת וזכינו לראות את אחמד טיבי ואת שלי יחימוביץ! למרות.. שיותר התלהבתי מהשטיח של שאגל

היה מצחיק כששאלו אותנו אם אנחנו השליחים של הקייטרינג.

אחרי נסיונות כושלים להדליק אש בגן סאקר (כל העצים היו רטובים מהגשם!) ולבשל (הוספנו המוןן סוכר כי חשבנו שזה מלח ולא הבנו למה זה לא מלוח..) לינה במשרד (המפואר!!!) של ירושלים ומפגש עם כמה מדצ"ים ירושלמים המשכנו בדרכינו וטיילנו בירושלים בין חנויות ספרים יד שניה מגניבות, גרפיטי משעשעים, בתי כנסת מפוארים ובית קברות מוסלמי עד לעיר העתיקה.

בין כל שאר הדברים הרגילים שבדרך כלל עושים כשמטיילים בעיר העתיקה (מקניית בייגלה עד לביקור בכותל) גם נכנסו לכנסיה ארמנית ברובע הארמנית. היינו אנחנו ואחראית הכנסייה, שהיא אישה מבוגרת ומאוד חשובה כנראה. היא ספרה לנו באנגלית (כי אנחנו לא דוברים ארמית..) על כל מיני ניסים שהתרחשו בעדותה ועל כוחות מיוחדים שהיא מקבלת מהשמיים. אחר כך היא עשתה לנו סיור בכנסייה ואפילו שרה לנו תפילה בארמית. הדמות הקטנה בשחור צעקה והתפללה, רקעה ברגליה פרשה את ידיה למעלה ושרה יפה כל כך. זה היה רגע מרגש מאוד ולמרות כל הריחוק ואי השייכות אני חושבת שכולנו הצלחנו להרגיש חלק ממשהו מאוד גדול.

היינו בשוק שלפי אורי היא - תאווה לעיניים ולכל החושים :] קנינו שטויות(שזה הדבר הכי מוזר לטיול בשבילי), התמקחנו על המחירים ועשינו כל כך הרבה כיף.

הטיול הזה היה בדיוק במקום, עורר בי הרבה שאלות ומחשבות, לימד אותי הרבה, חשף אותי לכל כך הרבה תרבויות, אנשים, דיעות. התאהבתי ברחובות של ירושלים, הכרתי יותר טוב את החברים שלי שבחוג ואת אורי וקרין (אחרי שיחת נפש במעגל מסביב למדורה..) ונהניתי מכל שניה.  

נספחים:

1. שוק נחלת יהודה בירושלים.

2. תמונה מחתונה שצילם יורם אמיר-והיתה תלויה לו בסלון

3. כנסת ישראל בלילה, כפי שאנחנו ראינו אותה:

4. אולם המליאה בהצבעה. הנה ממש שם למעלה אנחנו ישבנו :]

5. השטיחים של שגאל-

6. הכותל המערבי והר הבית (שאנחנו נכנסים גם אליו בפרק ב' של הטיול!! קיבלנו אישור!!)

7. מלח!!!

כי כדאי שנלמד להבדיל בין מלח לסוכר

עד כאן עם טרטורי השכל :]
אוהבת אתכם ומתגעגעת כבר, אני נעלמת מה לעשות..