הזריחות האחרונות שלי

שוב חוזר החיוך. האחד, הזדוני.

תאווה לכל חוש שנזדקף.

והנה אתרומם ואצעק "זו אני"

למשמע מחיאות כף אל כף.

מתחשק לי פתאום לכתוב איזה שיר

אך מאסתי בכל מילותי.

ואם רק אווכך, כהה על בהיר

אבין שנגמר כבר ודי!

טוב לי. שתי מילים קצרות. כנות.

כבר שכחתי מה זה "לצאת", לפגוש אנשים, לצחוק.

שנים שלא יצאתי לסרט, והיה לי נורא נחמד :)

נותר לי רק לעצום את עיני. להשתחל בחגיגיות סתמית משהו, אל תוך הפוך הפרחוני וללחוש אל הכר, הרי רק הוא ישמע, לילה טוב-לילה נהדר.