פוסט ראשון בהחלט לשנה החדשה :)
אחח איזה יום עמוס היה היום האחרון של 2007. עומס בבית הספר, שיעור פסנתר עם הרבה מנדלסון. ניגנתי הרבה היום, לפחות שלוש שעות ועבדתי גם על השיר שלי כך שאני מרוצה. הייתי אצל רון חן - הזקן והאגדה, האחד והיחיד. הבית שלו אדיר! וגם הבן שלו והכלבה שלו (ג'אז זה שם אדיר לכלבה לא?). וביקור קצרצר אצל עמוסי עם הרבה נשיקות מהחברים.
אז הנה מתחילים. ושניה לפני, חשוב לי לקבוע עם עצמי כמה דברים.
לפעמים אני יכולה להרגיש חנוקה מאוד בקלות. כלואה.
השאיפה הכי גדולה שלי ל2008 היא להיות חופשיה ומשוחררת עד כמה שניתן.
חוץ מזה נורא חשוב לי להצליח בכל מה שלקחתי על עצמי, לדעת שאני מסוגלת. לחזור ללמוד כמו שצריך, ואפילו להינות מזה עד כמה שאפשר. להמשיך להשקיע בחוג המקסים שלי ולבנות פעולות מגניבות במיוחד. לטייל המון, לקרוא, לשיר, לנגן, לצייר, להרגיש.
לאהוב. בכל המובנים של המילה.
לחיות ולנצל כל רגע.
ודבר אחרון אחרון המון המון מזל טוב לרייצ' המתוקה שלי.
!sweet 17 baby