לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

הזריחות האחרונות שלי


חולמת בהקיץ. פוקחת עיניים.

כינוי:  ..LUNa..

בת: 33





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יוני 2007    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

6/2007

בוקר מדהים!


לא ישנתי כל הלילה.

היתה יממה מדהימה... כמעט 24 שעות רצוף בת"א!

 

קצת כואב הראש אבל מי יכול לישון עם כל הזכרונות שצריך לעכל?

 

התקבלתי להדרכה ואין מאושרת ממני =]

החלום הקטן שלי הולך ומתגשם.


לשמוע את ארבע העונות ב6 בבוקר זה אחד הדברים המדהימים.

עכשיו אחינועם ניני ברקע.

 

הגיע הזמן לכבות את המוסיקה (ואולי קצת את מצב הרוח הזה)

תכף פגישה במשרד.

 

כואבת הבטן. אולי רק התרגשות.

הולכת לאכול ארוחת בוקר (מקיימת הבטחות!), להתארגן ולהתקשר לאנשים שאני אוהבת =]

 

בוקר מדהים לכולם.

 

נכתב על ידי ..LUNa.. , 29/6/2007 09:05  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של טלי ב-29/6/2007 18:09
 



אני רוצה לתפוס את הרגע הזה בידיים


עשה, שהרגע הזה לא ייגמר לעולם.

שאמשיך לנסוע. להביט בחושך הזה שבחוץ.באורות שחולפים על פני במהירות.

להרגיש מוגנת.

לשמוע את הצלילים מתנגנים בשקט. לאט, לאט.

לדעת שאני יכולה הכל. שכלום לא ימנע ממני דבר, לא עכשיו.

לשבת מאחור, שותקת לרגע. הם צוחקים ואני בתוכי יודעת שזכיתי בחברים הטובים ביותר שאפשר להתברך בהם.

 

עשה, שהרגע הזה לא ייגמר לעולם.

שאמשיך לנצור אותו תמיד בתוכי.

 

כל יום שחולף משאיר בי סימן משלו. בכל יום אני משתנה עוד קצת. תופסת צבע, נעקצת בכל הגוף, ובעיקר מפתחת ביטחון חדש. כן, החופשיות הזו, שהיא כל כך אינסופית, עושה לי רק טוב.

בסוף ההורים לא יזהו אותי כשיחזרו משוויץ!

 

אשכרה ראיתי היום אופרה שלמה! והחיוך לא נמחק.

באמת שאין, אין כמו מוצרט. למה אני תמיד צריכה לגלות את זה כל פעם מחדש?

 

היה כיף עם כולם. כל כך כיף!

אני לא אכנס לפרטי פרטים, העיקר שאני מבינה את עצמי.

פשוט התחושה הזו, שתמיד תומכים בי, אפילו כשאני לא נופלת.

 

"מה יקרה עם פתאום תבוא אלי,

ותייפה את הכל?"

 

השיר תקוע בראש, ואני מדמיינת עכשיו בחיוך את עמוס דיאנה ושירן מזמזמים אותו בדיוק כמוני. איך אפשר לא להידבק אחרי ששרתי אותו בערך חצי שעה רצוף?

 

הרשתי לעצמי להיות קצת טום-בוי היום. הגעתי למסקנה שאני פשוט מסתדרת כל כך הרבה יותר טוב עם בנים. קשה לי לסבול את עצמי, אז בתכלס לסבול עוד בת?!

אבל בכל זאת, הבנות בחיי חשובות באופן שאי אפשר לשער (אני פשוט בוחרת אותן בקפידה!)

אפילו ניצחתי את עמוס בכדורגל שולחן, ובאופן די מפתיע גם לא הייתי כל כך גרועה.

 

"אני שונאת את השוער הזה! למה יש רק אחד?!"

 


תסביר לי למה אתה בכל מקום גם כשאתה לא פה.

זה לא נתפס. 

צלילי פאנטום האופרה מתנגנים בחדר הסמוך, ובראש. (ענת מכורה) 

נזכרתי איך ראיתי את זה בפעם הראשונה, ואיך השחקנים הראשיים חתמו לי בסוף הערב.

-מבטיחה לעצמי לעשות סדר בבלגאן שהצטבר אצלי ערימות ערימות, ובאותה הזדמנות למצוא את התוכניה הזו ואת החתימות.

 

"לוטי הקטנה" מתרוצצת עמוק עמוק בתוכי. עכשיו היא יודעת מה היא אוהבת יותר: שוקולד, או חידות, או סרטי משי. מה שהיא אוהבת באמת, זה לישון במיטה שלה כל היום.

 

אסיים במשפט שתמיד עושה לי טוב שהוא אומר,

לילה מגניב.

לכולם.

נכתב על ידי ..LUNa.. , 28/6/2007 01:42  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של טלי ב-29/6/2007 09:03
 



לא נרדמת


זה כבר היום החמישי.

 

המחשבות רודפות אותי. אין מנוח.

מתהפכת מצד לצד.

הקולות לא שותקים לרגע.

הניחו לי כבר!

מקפלת את הרגליים.

מעיפה את השמיכה.

השעה 3 בבוקר ואני רק אומרת לעצמי שאני חיבת להרדם כדי שאוכל לתפקד כמו שצריך בבגרות.

מתהפכת לצד השני.

רעש נוראי בתוך הראש.

(משהו כמו ערבוב חולני של תמונת ה"באבא יגא" מתמונות בתערוכה של מוסורגסקי, צעקות נוראיות, השיר של אחינועם ניני ששמעתי אצל דיאנה והמצפון שלי שמצווה עלי להרדם וכמה שיותר מהר.)

לכו מכאן

הקולות הולכים ומתגברים.

מתעצמים לאט לאט.

מבהירים שלא יתנו מנוח, לא עכשיו.

 

אם המורה שלי לפסנר היתה שומעת אותם עכשיו, היא היתה וודאי מטיפה להם עד כמה שההתעצמות הזו בפורטיסימו מוגזמת.

כנראה שאפילו הקולות בראש שלי מגזימים בזה.

אפילו עליהם אני לא יכולה שלא למתוח ביקורת.

 

אור חודר לאט לאט מבעד לתריסים המוגפים.

הטלפון האפור מצלצל.

אני פוקחת את עיני מהסיוט הזה, שאפילו לא לגמרי חלמתי. מביטה בשעון השחור שמונח ליד ראשי ונחרדת לראות שאני מאחרת לבגרות בלשון.

רק באותה שניה הבנתי שסוף סוף נרדמתי.


איזה יום היה.

בגרות בלשון שהלכה די טוב.

אין יותר לשון.

לעולם.

זה בלתי נתפס.

 

ועוד יותר טוב שעכשיו אני יכולה לומר את המשפט הנצחי של האחים הגדולים.

אני את הבגרות שלי בלשון כבר עברתי!

 

אומץ לא מוסבר.

חיבוקים, בכמות כזו שכבר אי אפשר לספור.

סמס מענבל ועוד אחד מיואב.

שיחת טלפון עם דרור.

בוחן חתיך למדי.

 

אלון תופס אותי במדרגות:

"עכשיו את יכולה להיות מדריכה אמיתית".

 

את המשך היום העברתי בבריכה עם חברים.

היה טוב משחרר מצחיק ו.. כמובן רטוב.

 

דברים שאני בטח כבר לא זוכרת במדיוק, 

*מורן: "מר מציל תשים לב אלי!"

*התגלית שהמציל למד בקציר ב' עם זהבה, רוני וכמובן-דני מלמד

*בדיחות ארז למיניהן..

*שיחות בג'קוזי וחיכוחי רגליים

 

בכל זאת. בסוף רק ההרגשה ומצב הרוח הטוב נשארים.

 

בערב סרט עם עמוס ארז ומורן.

צחקנו כל כך, עדיין כואבת לי הבטן (וגם מהפופקורן שעמוס ואני לא הצלחנו לגמור!)

 

"תזכור שתמיד אפשר לבחור!!!"

"את מזכירה לי את אהובתי.."

 

אחר כך בקרוסלה, ובנווה אלון ב"עיגול".

מורן התגלתה כערסית קשוחה בהחלט וכממציאה ניבים כאלו ואחרים.

והשיחה עם ארז, מחוץ לבית.

 

הכל הותיר בי חיוך שאני מקווה שלא יימחק.

אכן יום שפרר =]

 

מחר (בעצם היום) חיפה-פעולת סיום והלאה נראה כבר, יש הרבה תוכניות, יותר מדי אפילו, קשה לי לוותר לעצמי..

מקווה להצליח להרדם סוף סוף.

 

לילה שפרר לכולם

(ומה לעשות? בעיקר לאלו שמבינים..)

 

עריכה:

קראתי את "סקיצה של טירוף" והרעד עוד לא עוזב.

הלוואי שגם אני אוכל לכתוב כך. לזעזע. לטלטל את העולם.

כל כך הרבה כוח במילים שלה, אני יודעת שמאז ומתמיד משהו בי תמיד ביקש להיות קצת כמוה.

נכתב על ידי ..LUNa.. , 25/6/2007 01:51  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של גיא ב-25/6/2007 21:52
 



לדף הבא
דפים:  

3,669
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , מגיל 14 עד 18
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל..LUNa.. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ..LUNa.. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)