| 9/2008
פרק - 78 -
"נורית ?! " הופתעו השניים .
נורית : " כן זאת אני , מה שלומכם ? גל וליטל ...?! "
גל : " תשמעי נורית , אני באמ...."
נורית עצרה את דבריו ואמרה " אין צורך להסביר חמוד שלי , אני מבינה הכל "
גל : " באמת ?! "
נורית : " כן "
ליטל התערבה ואמרה בכדי להגן על החבר שלה גל " מה יש להבין כאן ?! תסבירו לי כי אני לא מבינה "
נורית : " אז אני יסביר לך שאני הבנתי שאת וג..."
ליטל עצרה אותה בכוונה ואמרה " שום דבר , זה לא נכון תרדי מזה ! "
נורית : " מה ? " אמרה בפתאומיות .
ליטל : " מה 'מה ? ' זה שגל ואחותי ידידים לא אומר שאסור לי לבוא איתם , לא ?! "
נורית : " מה ...מה זאת אומרת ?! " החלה לגמגם .
ליטל : " זאת אומרת שגל המורה שלי פשוט קבע עם אחותי לאכול בבית קפה כאן בהמשך .." היא הצביעה והמשיכה לדבר " ופשוט אחותי שכחה את הפלאפון ואת תעודת הזהות שלה באוטו , זה הכל מה יש להבין פה ?! "
גל חייך חיוך קטן שנורית לא תבחין בשקר של ליטל .
נורית עמדה בשוק מולם ואמרה " אוקי , אני מתנצלת " והמשיכה בדרכה .
=
גל וליטל המשיכו לעמוד שם עד שלא ראו זכר מנורית באותו השביל .
הם הביטו זה על זו ולפתע החלו לצחקק ללא הפסקה .
גל : " יאוו מאמי את לא מבינה איך הצלת אותי " אמר וחיבק אותה חיוך ענקי .
ליטל : " מה אני לא יעשה בשבילך ? אה בייבי ?! "
-
נועה ישבה לחוצה מדקה לדקה יותר בבית החולים .
הוריו של רועי היו צריכים לעבוד על נועה שהכל בסדר ושיהיה עוד יותר בסדר .
מאיה , דניאל ואיתי נלחצו גם הם כמובן .
נועה : " נו כבר ! " צעקה בקולי קולות עד שכמעט כל בית החולים שמע אותה .
מאיה : "נועה די , אמרה ומשכה אותה " בואי נלך הביתה מאמי , את חייבת לישון "
שרונה : " תשמרו עליה ? לפחות עד מחר ואז אני כבר יהיה איתה "
מאיה : " אל תדאגי , היא בידיים טובות ."
נועה קמה יחד עם מאיה ודניאל " אתה בא ? " שאל דניאל .
איתי : " אתם רוצים שאני יישאר איתכם ? "
רן : " לא זה בסדר , תלך לישון "
איתי : " אוקי , נדבר מחר , להתראות " הם נופפו לשלום וארבעתם החלו ללכת .
כעבור מספר דק' הם הגיעו אל ביתה של נועה .
דניאל : " מאיה את רוצה שנישן כאן ? " שאל לאחר שמזגו שתייה לכל אחד מהם .
מאיה : " לא אכפת לי "
איתי : " אם אתם רוצים זה בסדר מבחינתי , באמת , אני גם ככה ישן כאן "
מאיה : " מה אתה מעדיף ? "
איתי : " זה לא מה אני מעדיף , עדיף שתשארי , אם היא רצתה שרק את תבואי לבית החולים כנראה שהיא תרגיש בטוחה שאת לידה "
דניאל הביט בה והיא בו " אני חושב שהוא צודק , בואי נישן כאן יחד "
איתי : " תשנו בחדר של ההורים שלה , הרי הם לא פה גם ככה "
נועה : " כן גם ככה איתי ישן בחדר אורחים שזה חדר לידי גם " אמרה ומשכה את עצמה לספה והתיישבה .
-
למחרת בבוקר , בסביבות השעה 10:00 התעוררו הזוג החדש – שיר ואופק .
שטפו פנים , עשו את הצרכיים שלהם ויצאו החוצה לשתות כוס קפה טוב .
לאחר ששתו החליטו לקפוץ קצת למים .
" דיי נו " צעקה שיר יחד עם צחוקה המתגלגל " תפסיק נו , נכנס לי מים לעין " אמרה ואופק הפסיק להשפריץ , הוא התקרב אליה לאט עד שהיא השפריצה לו בחזרה .
הם עשו מין מלחמת מים כזאת , עד שהיו קרובים למדי והתנשקו .
-
שעות הצהריים הגיע ומאיה , דניאל ואיתי התעוררו .
לאחר ששטפו פנים כל אחד בתורו , התיישבו שלושתם על הספה הגדולה בסלון ושתו את נס קפה שלהם יחד עם הסיגריה .
מאיה : " מה , נועה עדיין ישנה ?! " שאלה כלא מבינה היכן היא נמצאת .
איתי : " כנראה "
דניאל : " מוזר "
מאיה : " אני עולה לבדוק , אולי אני יעיר אותה ניסע לבית חולים "
דניאל : " לא , עדיף שלא , אל תעירי אותה היא חייבת לישון קצת זה חסר לה ."
מאיה : " אוקי " אמרה וקמה ממקומה אל כיוון חדרה של נועה .
מאיה : " דניאאאאל " צעקה בכל הכוח .
דניאל ואיתי נבהלו ורצו אל חדרה של נועה , פחדו שלא קרה משהו לנועה .
הם הגיעו ולא האמינו " היא לא כאן " צעקה מאיה בבהלה .
היכן היא נמצאת ?! חשבו .
מאיה : " בואו " אמרה והם הלכו אחריה .
כאשר באו לצאת מהבית , היה פתק לבן תלוי על דלת הכניסה .
" היי חבר'ה , זאת אני נועה ,
לא רציתי להעיר אתכם , אני הלכתי לבית חולים , אם אתם צריכים יש לי כסף בחדר , מאיה יודעת איפה כל הכסף שלי נמצא תמיד .
בקיצור , אני בבית חולים , נדבר .
נ"ב : אני יודעת שאתם בטח רוצים לבוא עכשיו , אז אל תבואו , גם ככה משעמם שם ועצוב
נדבר , תודה על הכל באמת , אוהבת נועה :] " הקריאה מאיה ונשארה פעורת פה " ככה היא מכירה אותי ? בתור מישהי שתעזוב אותה במצבים כאלו ? " שאלה בקול והם יצאו לדרך .
=
כעבור כמה שעות שיר ואופק החליטו ללכת לטייל , הם התלבשו ויצאו לדרך .
לפתע צלצול הפלאפון של אופק צלצל והוא ענה " הלו ? כן רק רגע ...קחי מאמי זה מהעבודה "
שיר : " הלו ? " ענתה בהתרגשות רבה , תמיד הייתה מתרגשת כאשר היו רוצים אותה לעבודות וכדומה .
הרי היא יפה וחמודה , מוצלחת יותר מכל אחד , אז למה שלא יבקשו ממנה להגיע ?!
.." שלום שיר , מדברת גליה , אתמול הגעת לכאן – לחנות של אפריל , השארת פרטים , את עדיין רוצה לעבוד כאן ? "
שיר: " כן בטח שאני רוצה בטח , אז את בטח רוצה שאני יגיע לראיון לא ? "
גליה : " האמת שכן , תוכלי להגיע היום ? "
שיר : " מתי להגיע ? אני בדיוק עושה עכשיו סיבוב עם חבר שלי וזה יהיה קרוב , את רוצה עכשיו שאני יגיע ? "
גליה : " אין שום בעיה , זה ייקח ממש כמה דק' , לא יותר מרבע שעה " אמרה ושיר שמעה על קולה ששפתיה מחייכות .
הן ניתקו את השיחה ושיר ואופק יצאו לדרכם .
-
מאיה , דניאל ואיתי הגיעו אל בית החולים .
נועה שמחה לראות אותם , איזה כייף שיש חברים , לא ?! חשבה לעצמה .
מאיה : " נו מה ? מה איתו ? "
נועה : " לא יודעת , הוא לא מתעורר " אמרה בפרצופה העצוב .
מאיה : " אבל את יודעת שיהיה טוב נכון מאמי ? "
נועה : " לא יודעת נו , אני דואגת , מה את לא היית דואגת "
מאיה : " בטח שהייתי , אבל זה לא אומר שלא חושבים חיובי , תחשבי חיובי ויהיה תמיד טוב ! " חייכה אליה את חיוכה המתוק ונועה מבלי לשים לב , יצא גם לה החיוך הקטן והחמוד שלה .
-
שיר וגליה מנהלת סניף אפריל בכרמיאל , נפגשו והתיישבו יחד , אופק ישב לידן ורק הקשיב .
גליה : " אז קודם כל נעים לי מאוד "
שיר חייכה וענתה " גם לי " חייכה .
גליה : " תראי שיר , בדרך כלל אנו לא מקבלים עובדים מתחת לגיל 18 ואת בסך הכל בת 16 וחצי , נכון ? "
שיר הנהנה בראשה לאות הסכמה .
גליה : " אז זהו , מכיוון שחסרים לנו עובדים אנו נקבל אותך , ביקשתי רשות על כך והסכימו " חייכה והמשיכה " בקיצור הדבר שהכי חשוב כאן זה אופן הדיבור "
שיר : " אוקי , זה לא בעיה בשבילי "
גליה : " אני שמחה , כל הזמן צריך להיות סובלניים לקונים , בכלל לכולם , העובדים צריכים לקבל תחושה טובה , שכן יקנו את המוצר "
שיר : " זו לא תהיי בעיה בשבילי תהיי בטוחה ? "
גליה : " באמת ? למה ? "
שיר : " קודם כל , אני מבינה בבשמים , זאת אומרת ברור שזה עניין של טעם ואין מה להתווכח כן ?! אבל כל הבשמים שהיו לי עד היום כולם אהבו " חייכה " וקרמים וכאלה ? אני מאוד אוהבת "
גליה : " אוקי אז כבר טוב , לדבר כל הזמן להציע למשל איזה בושם טוב , לשאול מה רוצים – האם זה מתוק או לא , וכדומה "
שיר : " אוקי זה ברור לי כבר "
אופק התערב ושיר עשתה לא בהתחלה עיניים " אפשר רגע להתערב ? "
שיר : " לא עכשיו מאמי "
גליה : " למה לא ? אולי יש לו איזה משהו להגיד , כן ? "
אופק : " תראי , האמת שלדעתי זו אחלה עבודה , אבל אני קצת יותר גדול משיר ואני כן מתעניין בדברים האלו תמיד , אז עכשיו אני מתעניין בשבילה , מה בנוגע להנחות וכל זה ? "
גליה : " אוקי כל הכבוד על השאלה , אז בנוגע להנחות " אמרה ושיר חייכה אל אופק ממש כאילו אומרת – תודה – " אז כן את תקבלי הנחות לבשמים , את תקבלי בערך בערך שליש מהמחיר , אם יש מבצעים ונגיד יש בושם שעולה 200 שקלים את תחלקי אותו לשליש , מבינה ? "
שיר : " אוקי סבבה , כמה אני מקבלת לשעה רק תזכירי לי ..? "
גליה : " 25 שקלים "
שיר : " אין שום בעיה " חייכה .
גליה : " אז תראי מה את מעדיפה לעשות אילו משמרות ? בוקר או ערב ? "
שיר : " שזה אומר ? איזה שעות ? "
הן קבעו הכל , לאחר מכן אופק קיבל גם הוא עבודה .
הם סידרו את זה שיהיה להם נוח כדי שילכו יחד לעבודה ויחזרו יחד מהעבודה .
השעות שלהם זה הבוקר , משעה 08:00 בבוקר ועד השעה פחות או יותר 16:00 .
-
נועה חזרה לביתה , עיניה היו דומעות לחלוטין .
היא נשענה על הקיר והתיישבה .
' למה זה קורה לי ?! למה ?! ' שאלה את עצמה .
היא הביטה במראה ולחשה " אלוהים למה ? למה אתה עושה לי את זה ? אה ? למה ? " והמשיכה לבכות .
-
הרופאים בבית החולים , לא ידעו כבר מה לעשות , הם ניסו וניסו ..
אך לבנתיים , רועי הינו מתעורר .
הוא היה מחוסר הכרה .
הוריו עמדו מחוץ לחדר האשפוז ודאגו עד מאוד ,
איך פתאום דבר כזה יכול לקרות ?! חשבו לעצמם .
שרונה : " אני רוצה לפנות למשטרה " אמרה לפתע .
רן הביט בה מוזר ואמר " ומה המשטרה תעשה בדיוק ? " שאל .
שרונה התיישבה ורן אחריה " אני לא יודעת , אבל זה שווה ניסיון ! "
רן : " מה שווה ניסיון ?! מה הם כבר יכולים לעשות ? " שאל " תסבירי לי שאני ידע "
שרונה : " לא יודעת אני אומרת לך , אני רוצה לדעת מי עשה לו את זה ! "
רן הבין שלא יעזור מה יאמר ולכן הסכים לרעיונה של שרונה .
הם אמרו לרופא של רועי שברגע שיש משהו שיודיעו , והלכו אל תחנת המשטרה .
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
