| 6/2008
..
אני מקווה שהיום יהיה פרק ... אבל אם לא היום אז או בלילה מאוחר או מחר ברגע שאני יקום . הפרק חצי מוכן אז אל דאגה .
יום נפלא לכוללללללם P:
| |
פרק 58
טוב , בסוף שמתי היום פרק .... קריאה מהנהה , תגיבוו :]
פרק 58
מאיה : " אלמוגי את באה למים ? " אלמוג : " יאס בייבי " חייכה ואמרה " רותם , עמית , אתן באות !? " רותם ועמית הסתכלו אחת על השנייה וכמובן שהסכימו . ארבעתן הלכו אל תוך המים והחלו לשחות . לפתע כל הבנים צצו לידן והחלו להשפריץ מים ממש כמו ילדים קטנים . אבל את האמת הם נורא נהנו , זה הכי חשוב לא ?!
גל : " בואי למים " ליטל : " יאללה בוא " חייכה וגל הושיט את ידו . שניהם הלכו מחובקים אל תוך גלי הים .. לפתע נשמעה צעקה מאיזה כיוון " ליטטל ?! " " ליטלל " מאיה : " נו זו לא ליטל " דניאל : " אשכרה איך הגעת למסקנה הזאת שזו ליטל שם , אפילו לא דומה לה " מאיה : " נכון , טוב אולי קצת בגלל השיער אבל לא יותר מזה " עמית : " מה אתן מדברות זו היא ! ליטטל " ליטל הביטה לכיוון ההוא ולא הבינה מי צועק עד שזיהתה את עמית צועקת לעברה .ץ גל : " לכי אליהן אני הולך למקום שלנו מאמי , שלא תראה אותי זאתי " צחקק גל וליטל יחד איתו . ליטל התקרה לכיוונם של החבר'ה ושאלה " מי צעק ליטל ולא קיבל נשיקה ?! " צחקה ויחד איתה כולם . חיבוקים ונשיקות ואז החלו כל החפירות . עמית : " עם מי את פה ? " מאיה : " אל תגידי שאת לבד .." שיקרה מאיה למרות שידעה עם מי ליטל נמצאת . ליטל : " סתם עם חבר שלי " אלמוג : " ואללה ? יש לך חבר ? " עמית : " למה אני לא יודעת מזה ? " רותם : " ואני .." ליטל השמיע צחקוק קל וענתה : " סורי ..אבל לבנתיים אנחנו לא רוצים לספר .." חייכה חיוך קל . רותם : " טוב לפחות תכירי לנו אותו .." עמית : " ראסמי , מה השם שלו ? בן כמה ? " דניאל : " טוב מה אתן חופרות לה מסכנה , לכי לחבר שלך דברי איתנו מותק " ליטל חייכה לו חיוך תודה ואמרה לכולם שלום .
שיר : " ספיר איפה את ? " הרימה טיפה את קולה לכיוון השפופרת . ספיר : " בבית " שיר : " מה את עושה ? " ספיר : " סתם במחשב " שיר : " את באייסי ? תקראי את האווי של דניאל " ספיר : " מה האייסי שלך לא עובד ? והוא כתב שהוא בים " שיר : " עם מי ?! ועם את מדברת ? " ספיר : " סתם .." שיר : " מה זה סתם ? עם מי נו .." ספיר : " סהר , אני מחכה שהוא ישלח לי איזה תמונה שלו " שיר : " סהר ?! שוב פעם הסהר הזה !? לא נמאס לך ממנו כבר ? " ספיר שמעה על קולה כמה שהוא היה חזק והחליטה להקשיב לסהר ולהפסיק לפחד מהתגובות שלה . ספיר : " אולי תפסיקי כבר !! " הרימה טיפה את קולה . שיר : " את צועקת עלי ? ספיר זה בסך הכל עוד ילד רחוב ! " ספיר : " מה ילד רחוב בו תסבירי לי ? מה את רוצה ממני ? את לא יכולה לפרגן לי ? את אמורה להיות החברה הכי טובה שלי , למה את לא מפרגנת לי למען השם !? את רואה כמה שטוב לי , את חייבת להרוס הכל ?! " שיר : " קודם כל את תורידי את הטונים שלך שאת מדברת איתי !! דבר שני ספיר , את חוצפנית ממתי חברות מעדיפות איזה בן מעפן שבקושי מכירות על חברות ?! מה את שרמוטה תגידי לי ?! " ספיר הייתה בשוק ממה ששמעה . היא לא האמינה איך שיר מסוגלת להגיד לה כאלו מילים , ועוד מה , להגיד לה שרמוטה ?! ' כנראה שאני יצטרך להיות קצת רעה הפעם ' חשבה ספיר לעצמה . ספיר : " לפחות אני לא התנשקתי עם מישהו בשביל כרטיס למועדון !!! " צעקה וישר ניתקה את השיחה עם המילה " מטומטמת "
שיר ישבה במיטתה , המומה מאיך שספיר דיברה אליה כרגע . אף פעם לא דיברו אליה ככה . היא לא הבינה איך הכל נהרס לה פתאום . כאילו יש לה חורים בידיים שהיא לא מצליחה להחזיק הכל ממש כמו שהיה פעם . דניאל היה שלה , כסף לא חסר לה , ספיר , עמית ואושר דבוקות אליה עד מאוד ומאיה ? מאיה בכלל לא שמו לב אליה ! פתאום כל אחד הלך למקום אחר והשאיר אותה לבדה . היא לא האמינה איך זה קרה פתאום .
ככה עבר היום , מאיה , אלמוג , עמית , רותם , דניאל , ליאור , גל ובר היו בים עד 19:00 בערב . וכשחזרו הביתה כולם התיישבו על יד השולחן והחלו לאכול .
ספיר עדיין לא מדברת עם שיר ונפגשה עם סהר בסביבות ה 21:00 בערב .
שיר כבר לא יכלה עם זה . היא התחרפנה לגמרי מהמצב . מהמצב השונה הזה שבחיים לא היה לה , פתאום היא לבד , בודדה עם עצמה . יש לה חבר שהיא בכלל לא אוהבת – רון . שבכלל כל זה , סתם בשביל לעצבן את דניאל , שבעצם זה לא כל כך עובד .
היא החליטה ללכת לקניון לבד לקנות לעצמה איזה בגד שישפר לעצמה את המצב רוח .
השעה כבר 21:30 בערב , יום חמישי , למחרת אין לימודים . מאיה ודניאל נפגשו לסרט לבדם ישירות בביתה של מאיה .
שיר כבר מצאה לעצמה חולצה וג'ינס קצר לקיץ מלי קופר . ואז כאשר יצאה מין הקניון ממש לא הרבה זמן אחרי היא מצאה את עצמה יושבת באיזו גינה שוממת ליד ביתה . לידה על הספסל עומד לו בקבוק בינוני של אבסולוט וליד זה המון XL בשקית וקש אחד . ' שיר ? את בסדר ?? נפלת על כל הראש ? אל תשתי את זה לבד ' חשבה לעצמה שיר ופתחה את הבקבוק ומזגה ישירות לכוס הגדולה שהביאה מהקיוסק .
הזמן עבר ותם לו , השעה הייתה כבר דיי מאוחרת . ספיר וסהר עדיין היו יחד , לאחר המסעדה שהיו בה [ אגדיר ] שנמצא ממש בנמל תל אביב הלכו השניים לפארק בו כולם אוהבים לשבת . לפתע צץ לספיר רעיון ללכת לעשות סיבוב , כמובן שסהר הסכים לזאת . הם הלכו להם והלכו עד שרצו לנוח , הם היו קרובים לאיזו גינה שוממת שאף פעם לא ישבו בה .
דניאל ומאיה שכבו מחובקים במיטתה של מאיה וראו סרט יפה . מאיה : " מאמי ? " דניאל : " כן מותק ? " הסתובב דניאל לכיוונה של מאיה . מאיה : " אפשר לשאול אותך שאלה ? " דניאל : " בכייף , דברי " חייך לה . חיוכו כל כך הקסים אותה , הוא היה כל כך שלב ומתוק , כל כך יפה . הוא היה בלי חולצה ככה שגם זה גרם לה להזיל ריר . מאיה : " תראה , אני לא כל כך יודעת איך להגיד את זה כן ?! אבל אני...אני חושבת ....זאת אומרת " דניאל : " קרה משהו מאמי ? " מאיה : " מה פתאום , תקשיב .. תראה אני רק רציתי לשאול זאת אומרת לדעת .. כאילו אם , אם זה מפריע לך שאנחנו ל...לא עושים את זה .." אמרה והביטה כלפיי מטה . דניאל הרים את ראשה ואמר : " " בשבילך נוצרתי , רק איתך אני קיים " מכירה את השיר הזה ? " מאיה הנהנה בראש לאות הסכמה ודניאל המשיך ואמר " כל הכבוד , אז תביני בשבילך מאמי ? אני מוכן לחכות גם בעוד שנה ואפילו שנתיים " מאיה : " אני כל כך אוהבת אותך " דניאל : " גם אני אותך בייבי " חייך והשניים התנשקו . מאיה : " רגע אבל...תשמע , אני...אני מוכנה ! " דניאל : " מה !? " מאיה : " באמת אנחנו כבר עוד מעט חצי שנה ביחד אוקי ? אני מוכנה , אני באמת מרגישה שאני מוכנה , אני פשוט מחכה לרגע הנכון אוקי ? " דניאל : " אני שמח שאת כנה איתי " מאיה : " אני שמחה שיש לי אותך " דניאל : " סבבה , אבל אני יותר בובלה ! " והמשיכו לצחקק בניהם עד שנרדמו .
ספיר : " גאד , זאת שיר ! " סהר : " תשבעי ?! למה היא מתנהגת ככה ? ולמה היא שותה ? " ספיר : " אין לי מושג , לא מעניין אותי גם " סהר : " את לא הולכת אליה ? " ספיר : " ממש לא , אני רבתי איתה , אין לי כוח לדבר על זה ואין כוח גם לדבר איתה , מה המספר של רון ? " התקשרה ספיר במהרה לרון וברגע שענה לה היא קראה לו במהירות שיגיע לאיפה שנמצאת .
רון הגיע וספיר וסהר הלכו , הוא הקפיץ אותה על האופנוע הביתה והלך גם הוא . רון : " שיר ? " שיר : " היי " אמרה בקול מצחיק , או יותר נכון ' מסטול ' רון : " מה זה ? מה את עושה כאן לבד ? " התקרב רון אל שיר קרוב והעיף את הבקבוק למרות שכבר היה כמעט ריק . שיר : " לא למה !? " צעקה ומיד צחקקה וקיפצה . רון : " מה את עושה כאן שיר ? " שיר מיד עשתה פרצוף עצוב ואמרה " סתם , עשיתי קניות בקניון " רון חייך אליה ואמר : " בואי אני ייקח אותך הביתה " שיר : " מה פתאום , אסור ! " רון : " למה אסור ? " שיר : " כי ההורים בבית ! " רון : " נו ו..הם ישנים קדימה קומי ! " ציווה עליה ושיר קמה . לאט ובזהירות נסע רון עם שיר על האופנוע , החנה וקשר אותו . את הקסדות לקח יחד איתו . ואת השקיות והתיק של שיר גם החזיק . רון : " הנה " אמר בזמן שפתח את הדלת " תכנסי ולא לעשות רעש " הם נכנסו אל ביתה ונעלו את הדלת . ישר רון העלה אותה לחדרה . הניח את הדרים ורץ להביא לה כוס מים קרים . כאשר חזר שיר הייתה על המיטה " בואי תתלבשי מאמי " שיר : " תישאר איתי " רון : " מה להישאר איתך !? " שיר : " תישאר לישון איתי " עשתה עוד פרצוף עצוב . כמובן שרון הסכים , הוא הלך ונעל את דלת חדרה . את הכוס מים הניח על השידה שליד המיטה ואת שיר היה צריך להלביש הוא בעצמו . הוא לא האמין , היא הייתה עם חזייה ותחתונים , הוא לא האמין לאיזה גוף הוא נפל . " נו שיר אל תקשי עלי " שיר : " צריך להוריד חזייה " רון : " טוב , הנה עצמתי עיניים " שיר צחקה בקול ורון הניח את ידו על פייה " טוב הנה אני מוריד .
למחרת בבוקר , יותר נכון בשעה 15:00 בצהריים התעוררה שיר עם כאבי ראש מטורפים . היא גירה מעל החזה ולא הבינה , לא הבינה לאן החולצה שלה נעלמה . היא הסתכלה אל מתחת לשמיכה ולא האמינה למה שראתה .....
| |
לדף הבא
דפים:
|