אף פעם לא חגגתי את יום האהבה.

אבל אף פעם גם לא הייתי מאוהבת כל כך קשה...

ועוד ביום האהבה =\

אז בזמן שכל הזוגות יבלו ביחד. אני אוכל ת'לב.

הוא לא אוהב אותי.

אני צריכה להפנים את זה, לשכוח אותו.

אבל איך?!

אני פשוט לא יכולה לשכוח אותו,

אבל גם לא יכולה להמשיך לחיות ככה.

הוא לא יוצא לי מהראש, אני חולמת עליו, מפנטזת עליו,

חולמת על הרגע שהוא יגיד לי שהוא אוהב אותי.

אבל הרגע הזה לא יקרה.

וכשאני חוזרת למציאות ונזכרת בזה, אני פשוט בוכה.

אני לא יכולה יותר.

אני רק חושבות עליו כל הזמן!

זה כבר נהפך להיות נורא...

אני חולמות עליו בכל רגע אפשרי,

מדמיינת אותנו ביחד, מדמיינת שטוב לנו ביחד.

ו... אההההההההההההההההההההה!

אני לא יכולה יותר.

שמשיהו יוציא אותי מזה. שמישהו יחזיר אותי בחזרה לחיים הרגילים.

האהבה הזאת הפכה להיות מוגזמת.

רוצה לשכוח אותו,

אבל עדין רוצה להמשיך ולאהוב אותו.

מקווה שיום האהבה שלכם יהיה שמח,

3> טינקי.