הנושא הזה פשוט לא עוזב אותנו לרגע.

ובעקבות הנושא החם החלטתי לכתוב גם את דעתי.

אני נטרלית. יש לזה 2 צדדים ששניהם נכונים.

מצד אחד, יש את כל הבלוגים שמעודדים אנורקסיה.

במקום להגיד לאנרוקסיות לעצור, שהן עלולות למות,

הן גורמים להן להמשיך.

הבלוגים שגורמים לאנשים ליפול לתוך האנורקסיה.

זה כמו שאני אפתח עכשיו בלוג לעידוד התאבדויות,

ביצוע פיגועים, סמים וכו'.

זה בדיוק אותו דבר.

לגרום לאנשים להגיע למוות מהיר?

זה לא חופש ביטוי! זאת הסתה!

אבל מצד שני, יש את אלה שפורקות.

את הבלוגים שלהן? אי אפשר למחוק.

כי זה חופש הביטוי שלהן.

שני הצצדים מנוגדים אחד לשני.

ישרא בלוג החליטו את ההחלטה שלהם.

אז כרגע, מה שנשאר לנו לעשות,

זה לעצור את זה בעצמנו.

שזה אומר לכתוב לאנורקסיות שזה מוות מהיר.

ולא להפסיק להגיב להן עד שזה יכנס להן לראש ושהן יפסיקו עם זה.

כן, החיים זה כאן. אבל אנחנו לא ניתן לחיים שלנו להפוך

לבלוגים של בנות שיכולות כל רגע למות.

אתם רוצים להיות אשמים, רק בגלל שראיתם בלוג של אנורקסית,

ובמקום להגיד לה שתפסיק יצאתם מהבלוג? לא!

אני מבקשת מכם בכל לשון של בקשה,

אל תתעלמו מזה. אל תדלגו על הבלוגים שלהן,

תגיבו להן. תחזירו אותן לחיים האמיתים.

כי אם אנחנו לא נעצור את זה, מי יעצור את זה?

אני יודעת שכתבתי פה דברים מנוגדים,

אבל הצד הראשון יותר מתיחס למה שהנהלת ישרא בלוג יכולים לעשות,

והם החליטו שהם לא מוחקים. והחלק השני?

זה על מה שאנחנו יכולים לעשות.

3> טינקי.