"אני נשבעת שמכל הגברים שהייתי איתם בשבועיים האחרונים אתה האהוב עליי P:"

"חחחח מקווה שהיחיד גם"

"חח טיפש,אתה אחד ויחיד בשבילי בכל העולם.....ואני אוהבת אותך :)"

"אייייי אני מזה מתגעגע והכי אוהב אותך בעולם! 3> "

את הפוסט הזה אני כותבת לרגעים פחות טובים,

כן דווקא עכשיו-כשאני בשיא.

לרגעים שניפול.

שאני אהיה מטומטמת ואחשוב להוציא אותך מהחיים שלי ,

שאני אתחיל להאשים אותך בזה שאתה הולך לי כל פעם לשבועיים,לקרוע את התחת,כדי לשמור עליי,כדי לשמור על המדינה הזאת.

כשאני אשכח שאתה סה"כ עוד ילד..שלא בחרת בזה. שאם ויכולת לבחור..בכל זאת היית הולך.כי יש לך עקרונות,והם חשובים.ואני גאה בך על זה.

לרגעים האלה שאני פתאום אשכח את כל מה שעברנו יחד, שכל הכעס,התסכול..כן .תסכול זו מילה מושלמת למה שאני הולכת לעבור שוב ושוב..כשכל אלה יתחילו להציף אותי שוב.

אור.

אל תרימי ידיים אפפעם....

הכל תלוי בך .

הוא הרי לא יעזוב אותך...אין לו אפשרות לבחור משהו בכלל.

 להיפך,הוא מעריך אותך יותר מתמיד,שאת נאמנה ומחכה לו . הוא מצפה אחרי שבוע קשה לרגע שהוא יבוא אליך..את המקום השפוי שלו.בדיוק כמו שהוא היה עד עכשיו מקום המפלט שלך, זה שחיבק אותך ושתק.זה שבא לקחת אותך באמצע הלילה לישון אצלו כי רבת עם ההורים,זה שנכנס חיבק את אמא שלך כשהיא בכתה ואמר שיהיה בסדר למרות שהוא ידע שזו הסיטואציה הכי לא נעימה.שנרדמת אצלו עם עיניים רטובות ולשבריר שנייה הוא לא חשב לנצל את זה,הוא רק חיבק ושתק.   

זה הוא,אולי הוא לא תמיד מושלם..בעצם אפפעם. אבל את זוכרת שהיית קטנה,תמיד חלמת על זה שיציג אותך בפני האנשים שלו בגאווה?

זה הוא שנמצא שם , שמלטף לך את השיער בזמן שהוא עם מדבר עם חברים שלו,זה הוא שמתקשר לאמא שלו כי זה המספר היחיד שהוא זוכר,כדי להגיד שנגמרה הסוללה אבל שתתקשר לאור - שרק תגיד 'אני אוהב אותך' בשמו.ושהוא ייחזור עוד יומיים.

אל תאכזבי אותו.

תחשבי עליו .. אל תהיי ילדה קטנה! תפסיקי לבכות,אז את כבר לא רואה אותו כל יום.ביג דיל. יש לך עוד כלכך הרבה דברים שנשארו אותו דבר.

ומה איתו?כל המציאות שלו השתנתה.כל השגרה שלו...את לא שמה לב שהוא לא אשם?הוא תמיד תלוי בגורמים אחרים.

אין חברה,אין אמא,אין אבא,אין חדר משלו,אין גיטרה,אין הופעות,אין חברים...

יש הרבה דברים טובים אחרים,זה נכון.אבל שומדבר כבר לא דומה למה שהיה קודם ...

הכי חשוב שתזכרי שאת לא איתו כי את לא רוצה לאכזב אותו-לא,זו לא סיבה להישאר עם בנאדם.

את איתו כי את אוהבת אותו....אלוהים יודע עד כמה.

את איתו כי למרות שאת ממהרת לצאת בהצהרות של הבחורה הריאלית,שלא חולמת על עתיד משותף.את רוצה את זה יותר מהכל...

ואת יודעת שאם תעברו את זה אתם תעברו הכל.את יודעת שאחרי זה יש אפשרות שזו באמת תהיה המציאות.

בשביל כל אלה את צריכה להילחם.

בשבילך,בשבילו והכי חשוב בשבילכם.

בשבילנו

כי אנחנו יודעים שביחד אנחנו מסוגלים להכל,אני לא אתן לנו לאבד אמונה.הכל תלוי רק בי ובגישה שלי.  

התחלתי ללמוד פסנתר.שוב אחרי כמה שנים טובות :) הפתעתי את עצמי לטובה,כמות החומר שהמוח שלי יכול לקלוט-זה אכן מפתיע!

זה מרגיע אותי.........