"אני נשבעת שמכל הגברים שהייתי איתם בשבועיים האחרונים אתה האהוב עליי P:"
"חחחח מקווה שהיחיד גם"
"חח טיפש,אתה אחד ויחיד בשבילי בכל העולם.....ואני אוהבת אותך :)"
"אייייי אני מזה מתגעגע והכי אוהב אותך בעולם! 3> "
את הפוסט הזה אני כותבת לרגעים פחות טובים,
כן דווקא עכשיו-כשאני בשיא.
לרגעים שניפול.
שאני אהיה מטומטמת ואחשוב להוציא אותך מהחיים שלי ,
שאני אתחיל להאשים אותך בזה שאתה הולך לי כל פעם לשבועיים,לקרוע את התחת,כדי לשמור עליי,כדי לשמור על המדינה הזאת.
כשאני אשכח שאתה סה"כ עוד ילד..שלא בחרת בזה. שאם ויכולת לבחור..בכל זאת היית הולך.כי יש לך עקרונות,והם חשובים.ואני גאה בך על זה.
לרגעים האלה שאני פתאום אשכח את כל מה שעברנו יחד, שכל הכעס,התסכול..כן .תסכול זו מילה מושלמת למה שאני הולכת לעבור שוב ושוב..כשכל אלה יתחילו להציף אותי שוב.
אור.
אל תרימי ידיים אפפעם....
הכל תלוי בך .
הוא הרי לא יעזוב אותך...אין לו אפשרות לבחור משהו בכלל.
להיפך,הוא מעריך אותך יותר מתמיד,שאת נאמנה ומחכה לו . הוא מצפה אחרי שבוע קשה לרגע שהוא יבוא אליך..את המקום השפוי שלו.בדיוק כמו שהוא היה עד עכשיו מקום המפלט שלך, זה שחיבק אותך ושתק.זה שבא לקחת אותך באמצע הלילה לישון אצלו כי רבת עם ההורים,זה שנכנס חיבק את אמא שלך כשהיא בכתה ואמר שיהיה בסדר למרות שהוא ידע שזו הסיטואציה הכי לא נעימה.שנרדמת אצלו עם עיניים רטובות ולשבריר שנייה הוא לא חשב לנצל את זה,הוא רק חיבק ושתק.
זה הוא,אולי הוא לא תמיד מושלם..בעצם אפפעם. אבל את זוכרת שהיית קטנה,תמיד חלמת על זה שיציג אותך בפני האנשים שלו בגאווה?
זה הוא שנמצא שם , שמלטף לך את השיער בזמן שהוא עם מדבר עם חברים שלו,זה הוא שמתקשר לאמא שלו כי זה המספר היחיד שהוא זוכר,כדי להגיד שנגמרה הסוללה אבל שתתקשר לאור - שרק תגיד 'אני אוהב אותך' בשמו.ושהוא ייחזור עוד יומיים.
אל תאכזבי אותו.
תחשבי עליו .. אל תהיי ילדה קטנה! תפסיקי לבכות,אז את כבר לא רואה אותו כל יום.ביג דיל. יש לך עוד כלכך הרבה דברים שנשארו אותו דבר.
ומה איתו?כל המציאות שלו השתנתה.כל השגרה שלו...את לא שמה לב שהוא לא אשם?הוא תמיד תלוי בגורמים אחרים.
אין חברה,אין אמא,אין אבא,אין חדר משלו,אין גיטרה,אין הופעות,אין חברים...
יש הרבה דברים טובים אחרים,זה נכון.אבל שומדבר כבר לא דומה למה שהיה קודם ...
הכי חשוב שתזכרי שאת לא איתו כי את לא רוצה לאכזב אותו-לא,זו לא סיבה להישאר עם בנאדם.
את איתו כי את אוהבת אותו....אלוהים יודע עד כמה.
את איתו כי למרות שאת ממהרת לצאת בהצהרות של הבחורה הריאלית,שלא חולמת על עתיד משותף.את רוצה את זה יותר מהכל...
ואת יודעת שאם תעברו את זה אתם תעברו הכל.את יודעת שאחרי זה יש אפשרות שזו באמת תהיה המציאות.
בשביל כל אלה את צריכה להילחם.
בשבילך,בשבילו והכי חשוב בשבילכם.
בשבילנו
כי אנחנו יודעים שביחד אנחנו מסוגלים להכל,אני לא אתן לנו לאבד אמונה.הכל תלוי רק בי ובגישה שלי.
התחלתי ללמוד פסנתר.שוב אחרי כמה שנים טובות :) הפתעתי את עצמי לטובה,כמות החומר שהמוח שלי יכול לקלוט-זה אכן מפתיע!
שמתי לב שכשאני כותבת עליך , על מה הייתי רוצה שיקרה או אפילו על מה שכבר קרה.
אח"כ אני פשוט חיה את זה... נכון , לכמה רגעים. אבל נחמד לישון בהרגשה כזאת שאתה כאן לידי ....
אני לא יכולה שלא לחשוב עלייך ,
אולי קר לך ? אני יודעת כמה אתה סובל מקור ומה מצב המערכת החיסונית שלך , והמצב לא מזהיר .
אולי דפקו לך את השמירה דווקא באמצע הלילה? אולי בהתחלה,אחרי שרק נרדמת.?אני יודעת שאין מצב שתחזור לישון אח"כ.
הלוואי שבדיוק כמוני , תחיה את זה גם אתה..
עכשיו שאני כותבת לך. תנסה להרגיש...
תנסה לדמיין אותנו ,
אתה חוזר אליי,לבית ,שאני נותנת לך את החיבוק הכי גדול ,הכי אוהב , הכי מהכל ...
הכי חיכיתי לך בעולם .
הכי חשבתי עלייך כל הזמן הזה, כתבתי עלייך בלי סוף, דיברתי עליך , בכיתי בלילות כי אתה לא איתי..
ועכשיו אתה כאן .
עכשיו אתה כאן איתי..עכשיו אני נותנת לך את הנשיקה הכי עדינה,הכי פשוטה אבל הכי מתוקה בעולם . כי אחרי הכל המרחק עושה את שלו.
תרגיש איך הלב שלי פועם .. כמו ילדה קטנה.
איך אני מעריכה פתאום כל רגע לידך .. איך פתאום הכל נראה לי אחרת. לגבינו. לגבי כולם ..
אני לא רוצה שהיומיים האלה יעברו אף פעם...איך הם תמיד עפים לנו בטיל ?
אני אוהבת שאתה מתגרה בי. אתה כזה תינוק ... תמיד אוהב לבחון את הגבולות שלי.
אני אתעצבן,אצרח,אבכה ואתה תמשיך עם הניסיונות המטומטמים שלך לגרום לי לקנא , אתה אף פעם לא מודה בזה, אולי פעם אחת . אבל שנינו יודעים שאחרי הכל אתה אוהב אותי כזאת.
אני אוהבת אותך בכל מצב . . הלוואי והיית יודע את זה כמו שאני יודעת .
תחשוב שעכשיו שנינו מגיעים אליך הביתה , יום שישי - כרגיל אחרי יום הולדת של אחד החברים שלך. אנחנו מגיעים לחדר,רועדים מקור ושוב -כרגיל.
"שאני אשים סרט?"
הרי שנינו יודעים מה כבר הולך לקרות .. אולי נוותר על ההקדמה המשעממת הזאת הפעם ?
עכשיו אתה מעביר יד על השיער שלי,ליד האוזן . זה המפתח ... אני נמסה כשאתה רק מתקרב לשם .
בהתחלה אתה נחמד , מנומס ונותן לי נשיקה על הלחי -לא רחוק משם.
לפעמים אני נזכרת בעצמי מסתכלת עלייך ...וברגעים כאלה, יש לי מבט מסוים.מבט קבוע.אני לא מתכוונת ..
יש לי מבט כזה מעריץ.הנה זה ששומר עליי ...
אתה מחבק אותי , אני אוהבת את זה שאתה גדול. נותן לי להרגיש נאהבת . אני לא יודעת למה דווקא החיבוק המסוים הזה, ולמה זה קשור דווקא לפיזיות שלך . זה פשוט עושה לי טוב.
לוקח לך זמן לנשק אותי... אני אוהבת את הציפייה הזאת. זה אומנם לוקח 2 דקות . אבל כל המתח הזה..
אני אוהבת לחכות לצעד שלך .
אני אוהבת כל דרך שתעשה את זה.. עדין או עוצמתי .
אני אוהבת שאנחנו עושים אהבה... אני אוהבת את המבטים האלה, את ה"אוהב אותך " בדיוק בזמן וברגע המתאים.
אני אוהבת להרגיש אותך ולהתפוצץ מבפנים.אני אוהבת שלפעמים זה כלכך מרגש אותי שאני מרגישה את זה בכל הגוף.שלפעמים בא לי לבכות.
אני אוהבת גם שאנחנו עושים סקס. אני לא אשקר..
אני אוהבת את העוצמה הזאת.אני אוהבת את הצד הזה שלך .. אני אוהבת את הגבריות בך.
התשוקה הזאת... אני לא חושבת שזה קרה לי אי פעם.
תחשוב שאנחנו אחרי הכל .....
עושים סקס או אהבה זה בכלל לא משנה. בכל מצב היא משחקת את התפקיד המרכזי .
אנחנו עכשיו מתחת לשמיכה,ואני מחבקת אותך הכי חזק שאפשר.
אני שמה את הראש שלי על החזה שלך,קצת למטה. מתעלמת מהעובדה שאני תמיד נחנקת בתנוחה הזאת אבל לי זה לא משנה..
אני חושבת שככה אני מרגישה אותך הכי קרוב.
בעוד 5 דקות אני אתייאש ועוד נישן גב אל גב , ואני אקח לך את השמיכה ואתה תנחר כלכך חזק ומוזר שאם ואני אחשוב להחזיר לך אותה זה יהיה כדי לשים לך אותה על הראש ,שתסתום .
אני אוהבת את הפתיחות הזאת שלנו ..אני חושבת שאנחנו מיוחדים.
אולי לא עברתי הרבה קשרים רציניים בחיים שלי ,אולי כולם כאלה.. אני לא יודעת , תמיד נראה לי שאנחנו הכי .
אני אוהבת את ההרגשה הזאת..שאין עלינו בעולם . שאני יכולה לעשות פיפי לידך,לנשק אותך שנייה אחרי שקמת בבוקר גם אם זה אחרי 10 שעות שינה,שאני יכולה לעשות לך מסדר חצ'קונים בגב,ועוד הרבה דברים שאני לא אפרט פה :-[
אני אוהבת שאין מצב בעולם שאני אגעל ממך ..
ואני יודעת שרובכם תגעלו מהדברים שאני מתארת. ואני יודעת שמי שאהב אי פעם בחיים שלו , באמת באמת..יבין את ההרגשה.
דצמבר.
בקרוב יהיה לנו שנה...פתאום דברים מתחילים לחזור על עצמם .
חנוכה איתך ,זה נחמד שאני יכולה להסתכל עלינו בדיוק באותו זמן רק שנה קודם.
איך זה שהשבוע עובר כלכך לאט ודווקא היומיים האלה איתך עפים לי בטיל ? עוד לפני שהספקתי להגיד לך מה אני מרגישה..
מה עובר עליי כשאתה לא פה לידי . כשאתה לא נמצא אפילו כדי לשתוק - ולחבק אותי.
אני חושבת עליך .. ואתה מושלם בשבילי.
אני יודעת שאתה לא טוב במילים,אני יודעת שקשה לך להביע רגשות באותה קלות שזה בא לי.ובכל זאת , הנוכחות שלך .רק מספיק שתשב לידי,אל תיגע.פשוט תהיה פה..להסתכל עליך.רק זה עושה אותי חזקה.
אני אוהבת אותך כי עברה כבר שנה שלמה , ומשום מה הפרפרים בבטן , ההתרגשות הזאת של ההתחלה, היא לא מוכנה לעזוב. ומי רוצה בכלל שתעזוב?
אני אוהבת אותך כי אתה מכיר אותי כי אתה יודע -אתה יודע מה הגבול ומה עושה לי באמת רע . ודווקא בנקודה הזאת אתה מוותר על עצמך ועוצר -בשבילי . כי אתה יודע שאני לא אוכל לעשות זאת בעצמי ..
אתה יודע שאני אחת כזאת של כאן ועכשיו ,אני הרגש. אני האימפולסיבית. אני העקשנית שתעמוד על זה שנפתור את זה כאן ועכשיו - אפילו שאני יודעת שהמצב רק יילך ויחמיר בצורה הזאת.
אני אוהבת אותך כי אתה מאזן אותי. עם האדישות המעצבנת הזאת.הרוגע התמידי הזה,אתה נותן לי שלווה בלי לשים לב בכלל ..
אני אוהבת שאתה מעיר לי , אתה עושה את זה בצורה שלך .. בצורה שתגרום לי לקחת את המילים שלך ברצינות ולשים לב בפעם הבאה ולא לעשות את זה שוב.
זה מצחיק שאתה מלמד אותי כלכך הרבה ואתה הילד הקטן בנינו.
אני אוהבת שאתה טמבל . אין מילה אחרת להגדיר אותך [במובן הטוב כמובן ! ]
כשאתה חוזר הביתה עם המדים משחק בקלפים של יוגי-הו . ואני צוחקת לעצמי " זה מי ששומר עלינו ? "
אני אוהבת שאתה נוגע בי .
לפעמים כשאנחנו שוכבים אפילו עולות בי דמעות . אני לא ארגיש את זה עם אף אחד אחר...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
ספק ילדה ספק אישה (:
