נעלמת מחייך כאילו מעולם לא היית חלק מהם, כאילו מעולם לא היית חלק כל כך משמעותי מהם.
העיניים, החיוך, העור והשיער שלך חמקו מראשי, ואני מודה שקצת שכחתי אותך, ממך. בעוד יום חולין של אובססיית סדר ונקיון, מצאתי את התמונה שלך. תמונה שלך ילד קטן, מחייך ומאושר, לא יודע מה עוד מחכה לו בחיים. אבל מה אני יודעת, מה בכלל חיכה לך בחיים? אמרת שזאת התמונת ילדות היחידה שלך. שאין לך עוד תמונות שלך מתקופה הילדות, אבל ידעת את רגשותיי אליך, למרות שאני בעצמי לא ידעתי את רגשותיי אליך, ונתת לי אותה מתנה. היום אני יושבת ומסתכלת עליה, והיא מזכירה לי בלחישות נעימות ימים תמימות וכואבים מפעם.
מה עשינו כל כך הרבה זמן ביחד? חוץ מלעשן סמים, כי זאת לא חוכמה... אני זוכרת איך היו לך מעט מאוד שירים על המחשב ותמיד שמענו שוב ושוב את אותה להקה. אין לי מושג איזו להקה זו, אני רק זוכרת שממש אהבת אותה. אף פעם לא היה לך אוכל בבית, ומדי פעם ראית שאני כבר לא עומדת בזה והלכת וקנית לי משהו בכסף שלא היה לך. אבל אני, הצלחתי לגרור אותך למקדונלס. ואתה לימדת אותי איך נוהגים באוטו בהילוכים (מעניין מה תגיד על זה שרק לפני חודשיים הוצאתי רישיון, ועוד על אוטומט.)
גם אם אחשוב על זה טוב-טוב, התאמץ כמה שאפשר, לא אצליח להזכר. כי פשוט אין לי מושג. בן כמה אתה יואל?
רגעקסום שלנו, שלעולם לא אשכח. נמאס לי מהחולצות הקרועות שלך, הדהויות כל כך שאי אפשר לדעת באיזה צבע הן בעצם. פשטתי על הארון שלך וגיליתי שבאמת אין לך בגדים. הארון ריק. רק מכנס שחור מקומט שכב לו בצד, ואתה אמרת שהן מעבודה קודמת. אני ישבתי בסלון, ואתה בינתיים לבשת אותו. כשיצאת מהחדר, זאת הייתה שעת צהוריים חמה ובהירה של קיץ קסום, האור מהחלון סינוור אותי, ועליך האיר באופן מושלם. היית בלי חולצה, רק עם המכנס גדול השחור, כל כך גדול שנפל ממך אלא אם החזקת אותו. זה היה הרגע שבו בלי שום מחסומים, הבנתי שאני רוצה להיות שלך. להיות שלך באופן ילדותי ושובב.
היום אני מבינה יואל. מבינה את העצב בעינייך, כועסת על עצמי שזלזלתי במה שיש לי בחיים. היום אני מבינה שלעומתך אני עשירה באהבה, תמיכה, ואמונה. אילו רק היית חניך בפנימייה שלי, הייתי עוטפת אותך בחיבוקים, צחקוקים, מחבקת אותך שאתה בוכה, נותנת נשיקת לילה טוב כשאתה נרדם. אילו רק היית חניך בפנימייה שלי, יכולתי אולי להציל אותך. לגרום לך להיות ילד גדול ושמח. חשבתי שאתה כל כך מגניב שאתה גר בדירה ריקה, שאין לך כסף אפילו לחלב, חשבתי שאתה מדהים בדרך שבא הפלת ראשים בבאנג, איך שישנת על מזרון בסלון, והדלת של הבית שלך אף פעם לא הייתה נעולה. איך לא הבנתי שאלו הם לא חיים.
אין לי מושג איפה אתה היום. פעם אמרו לי שאתה באוסטרליה. שהצלחת לברוח מכך. אני מדמיינת אותך באוסטרליה שזוף ושחיף, מאושר מסמים, על חוף באוסטרליה. ושלאף אחד, כולל אני, אין מושג מה איתך.

אני רוצה למצוא אותך. ולחבק אותך. לא לתת לך לצאת מחיי יותר לעולם.

עד אז, אכתוב לך.