החושך כבר ירד , לובשת מכנס כחול של פיג'מה גופייה שחורה ומשקפיים על העיניים.
יושבת מול המסך הזה , כותבת במקום הזה , שכרגע זה מקום המפלט היחיד שלי.
נזכרת במשך השבוע בכל הדברים שעברתי חלקם טובים חלקם פחות.
מידי פעם נתקפת געגוע , אבל מתחזקת.
זה לא נורא.זו לא פעם ראשונה שאיבדת אדם יקר לליבך ילדה!
תהיי חזקה.את עוד תעברי את זה.
באוזניי השיר time after time מחלחל בתוכי , "if you lost you can look and you will find me time after time if you fall I will catch you…."
נזכרת שלא נוטשים אנשים בשדה הקרב.
אבל אותי כן.כנראה שאני לא בנאדם.כנראה שאני ללא רגשות. לי כנראה מגיע יחס קודר וחסר רגש.
וזה לא משנה כמה שאבקש או אומר זה לא ישנה את המצב.
אבל הכי חשוב זה לא לאבד את התקווה , זו לא פעם ראשונה שאני זוכה לתחושה ה"נהדרת" הזו.
ועם זאת אני יודעת שכל דבר זה לטובה , וכל אדם מבין את הטעות שלו בסופו של דבר.
חבל שזה יהיה מאוחר מידי.
ואני אמשיך להיות כאן ולומר : ""if you lost you can look and you will find me time after time if you fall I will catch you…."
TIME AFTER TIME
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
דורי;