אוקיי...אז ככה עוד עידכון
עוד פוסט
עוד חפירה
מצב רוח שונה ומשונה למה?
אין לי מושג ת'אמת....
לפעמים אני שמחה לפעמים אני מבואסת לפעמים שמחה ומבואסת באותו הזמן זה אפשרי..?
הממ מוזר הא?
חחח זאת אני די מוזרה נו מילא..
טוב בכל אופן...לפעמים קוראים לי הקטעים האלה שאני ממש שמחה עם מה שיש לי אבל מתגעגעת למה שהיה לי
יכול להיות שעדיין יש לי תתחושה הזאת של חסר
למרות ש...יש כמה אנשים שיותר ויותר הערך שהיה להם אצלי הולך ויורד ויורד ויורד...
אני מניחה שהכאב שקיבלתי מהם הולך חח=]
כמו שפעם מישו אמר לי:
הכאב הוא כמו צבע של בגד חדש,ככל שמכבסים אותו הצבע דוהה ככה גם הכאב...
וואלה המישו הזה צדק=]]]
פגועה?כבר לא..
מתגעגעת?קצת אבל לא לאותו אדם שאמר לי תמשפט הזה חחח
תתרגלו זאת אני^^
ולעניין קצת אחר
אני
רוצה
פלאפון
חדש!!!!!!!!!!!!
אוףףףף כל פעם שאני רוצה להחליף תנכה הזה שיש לי משו חייב לקרות
תמיד נהרס לי אוףףף אני מקווה שיום ראשון אני אוכל להחליף ת'חרא הזה שיש לי
נכה של פלא
-_-
בכל אופן אין לי יותר מה לכתוב חח מבטיחה בפוסטים הבאים פוסט עם תוכן הרבה יותר מעניין
ועכשיו שיר נחמד שכזה=]
כוכב/סינרגיה
זה לילה שחור, בלי ענן,
נקי כמו מסך, מצוחצח
מבצבץ לו כוכב, שמאיר
כמו פנס...
נקודה רחוקה, מאירה
נראית כמו סיכה, רחוקה
מסמנת שיש עוד סיכוי
לתקווה...
פתאום הכוכב מתעורר מתחזק ומאיר
מסנוור הוא קם ונוסע, מתקרב ושולח, אור קטן
הכוכב הגיבור מנסה להאיר אותי
זה לא סתם כוכב רגיל, זה לא סתם כוכב זעיר
הוא עוד מתקרב, ממהר
עוד צעד קטן, הוא אומר
הוא לא מסתובב לא, לא מתאכזב, לא, הוא קרב
והאור שפוגע פתאום מסמן לי שביל...
מתחזק ופותח מסלול של כוכב זעיר...
השמיים והמים נפתחים...
בינתיים הכוכב אלי מאיר...
עכשיו זה ברור, וסגור
זה לא סתם כוכב, מאוכזב
הוא יודע לשלוח, לפתוח, את האור...
