ועוד שנה שאנחנו נמצאים ביום הזיכרון לחללי צה"ל
תאמת השנה אני חושבת שאני ממש מבינה את היום הזה
ויותר מתחברת אליו כי כל מי שהכרתי/חברות וכו חיילים היום
ואני אומרת תחשבו לעצמכם...
שהחיילים ההם שנהרגו בכל המלחמת או פיגועים למינהם היו רק ילדים לא כולם אבל רובם
בני 20,19,18
זה אשכרה ילדים שעוד לא ראו כלום מהחיים שלהם
בכלל אני חושבת על היום הזה זה פאקינג קורע לב לחשוב שבזכות אותם חילים שנהרגו אנחנו יכולים לחיות איכשהו
בביטחון במדינה שלנו
בכלל זאת מדינה מלאה במלחמות ,מלחמת ששת הימים העצמאות לבנון לבנון השניה ועוד מלא מלחמות
שבגלל הערבים המניאקים האלה אנחנו צריכים להילחם ולאבד אנשים חפים מפשע
אנשים שהתגייסו לצה"ל בישבל להגן על המדינה הזאת מהטרוריסטים החארות האלה
ואפילו שאני לא חיילת אני כ"כ מתחברת ליום הזה בכלל שאני עובדת במקום שקשור לצה"ל אז זה די מחבר
יותר מכל שנה אחרת,כל שנה אני רואה את כל הסרטים שמעבירים על החיילים שנהרגו וזה...
ואני אומרת למה ?למה הם היו צריכים למות בישבל שאני אחיה טוב במדינה שלי
זה עצוב אבל זאת המציאות וממשיכים להיהרג חילים במדינה שלנו
ולא רק להיהרג אלא גם להיחטף...
אני אף פעם לא חוויתי את זה על בשרי חס וחלילה אבל תעצרו את הזמן ל25 שעות האלה
ותחשבו מה עובר על המשפחות שאיבדו את הבנים שלהם איך בכלל אפשר לחשוב על הדבר הזה
לאבד אח,אבא,אחות,בן,בת זה לא קל מי שלא איבד אחרי היום הזה שוכח הכל
אבל תחשבו על אלה שכן איבדו הצלקת הזאת נשארת להם כל החיים בלב...
וכל שנה זה אותו סיפור סיפור עצוב
הטקסים,הדברים שאומרים,הבכי,העצב ואז..אחרי דקה בדיוק עוברים לשמחה
לא יאומן הא?
זו המדינה היחידה שרק דקה אחת מפרידה בין עצב ושמחה...
אבל מה לעשות אני אומרת שכל אלה שנהרגו למען המדינה הזאת הם גיבורים בפני עצמם
כי הם אלה שהגנו בגוף שלהם עלינו האזרחים הקטנים
יהי זכרם ברוך..
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
דורי;