הכאב שהרגשתי אז נעלם.
אבל משהו נשאר בי הפחד , שמכה בי כל פעם מחדש כ"כ קשה היה לי לסמוך שוב
אבל הצלחתי.
המחשבות האלה יהרגו אותי בסופו של דבר
כל פעם מחדש גם אחרי שיחה טובה אני שוקעת בזה
כאילו שנוח לי לשקוע בזה יכול להיות שזה הטבע שלי ..לשקוע(?)
אני רוצה לדבר אבל אני לא מסוגלת.
מאיפה אני אמורה לאסוף את הכוחות האלה לבוא ולדבר?
ניסיתי ..באמת שניסיתי . אבל אני לא יכולה. התגובה .
היא זו שמפחידה אותי מה יקרה אם אני אאבד את כל מי שחשוב לי?
מה אני אעשה אז?
חבל שאי אפשר לחזור בזמן .הייתי חוזרת לנקודה אחת מסוימת
ומשנה דבר אחד קטן אולי היה אחרת..אולי..
21:34 עריכה
עשיתי את זה דיברתי
אמרתי הכל
אבל כ"כ כואב ליוהדמעות לא עוצרות הפצע הזה שהיה סגור לזמן רב נפתח שוב
התגובה הייתה כ"כ טובה אמיתית
אבל עכשיו זו רק אני , ואני רוצה להיעלם
כרגע זה הדבר היחידי שעולה במוחי.