המציאות מחייכת אלי שוב

היום נוכחתי לדעת, חד משמעית, שכן משנה הגיל ולא ממש לא כקטע של התרגיל.

גם בשביל תרגילים צריכים להיות גדולים, ואישה בגילי מכירה את כל הטריקים האפשריים.

ומצד שני, כאשר מדברים איתם, הקטנים האלה שאנחנו ניגבנו להם את הטוסיק וליווינו אותם בכל הקטעים האפשריים, זה מוזר שהם לא רוצים לשמוע.

אבל, נו טוב, הם צריכים ללמוד בדרך שלהם ולעשות את הטעויות, והן יהיו לבטח שונות מהטעויות שלנו.

ולפעמים, אולי, הם התעלו מעל עצמם ויקלטו רחש אחר, שאולי זה יכול להוביל אותם למקומות אחרים ושלא יצטרכו לעשות דווקא את הטעויות שלנו.

למרות, שלשמחתי, בתי בת ה-19 מכירה אותי וזה בהחלט משהו אחר, וזה כייף, חבל על הזמן.