המציאות מחייכת אלי שוב
החיים ללא מלים וללא הגיון רציף |
 כינוי:
בת: 71 MSN:
shoshi8588תמונהפרטים נוספים:
אודות הבלוג
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
דצמבר 2004
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | 1 | 2 | 3 | 4 | | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | |
הבלוג חבר בטבעות: | 12/2004
תיאור מצב - אי ודאות וחוסר ידע
תיאור מצב - אי ודאות וחוסר ידע
יומיים שאני מטולטלת כמפליגה בספינה באמצע סערה.
אין סערה בחוץ ובכל זאת יש סערה בראשי.
איך אני מסבירה את זה?
מאתמול הראש שלי סחרחר, לא ממש מצליחה לפקס את עצמי.
זה לא רע, זה שם, מטלטל אותי ואני, מנסה להחזיק מעמד שלא ליפול.
אולי זה התחיל בפיזיותרפיה, כאשר נתבקשתי לשמור על שווי המשקל.
שכבתי על גבי צינור גומי גדול שהכיל את כל גופי.
ז'סטין שמרה עלי שלא אפול ולוותה אותי בתנועות עדינות כאשר אני בקושי מצליחה לייצב את הספינה.
אני מתקשה לשמור על יציבות, הגוף שלי לא נשמע להוראות, מאוד מתסכל.
זו מטרת הפיזיותרפיה, ללמד את הראש שלי לשלוט בגוף הסרבן שלי.
סיימתי את התרגול לאחר חצי שעה, אך היום, יום אחרי, נוכחתי לדעת שהראש נשאר בתוך הסערה.
רק עכשיו קלטתי את זה.
הרצון החזק שלי להביא סוף לכל אי הנוחות, לחזור להיות בת 18 ולא מנוצחת, מלווה אותי על כל צעד ושעל.
הראש והגוף לא בסנכרון. כל אחד הולך לכיוון אחר. נדרש ממני מאמץ מיוחד כדי שהראש ישלוט בפעולות של הגוף. חסל אפשרות שהכל ילך בסנכרון כמו בלידה, זה השתבש.
לצורך כך אני צריכה מצב רוח מתאים.
זה כנראה מה שקרה לי ביומיים האחרונים ואני - בסערה.
איך אני מרגישה עם זה?
מוזר.
לא ברור.
דוחקת הצידה את הצורך להגדיר לעצמי.
לא רוצה בכלל.
מתנהלת לתוך הבור השחור, מחפשת את הקירות בחושך ומחכה.
לא סובלת – זה הפך להיות חלק מהמציאות שלי היום – למה לסבול?
את כל זה כתבתי היום במהלך הבוקר – ועכשיו, כשקראתי את הפוסט שלך, הבנתי.
אתה זוכר שדברנו על נשים? על מכשפות? על תחושות שצריך להיזהר מהן? על הקשר הרגשי בינינו? ואני יודעת שלא חשבת עלי.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
